מידע
מחוז: אלקֻדְס (ירושלים)
מספר תושבים 1948: 300
תאריך כיבוש: 18/07/1948
יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין
יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין
רקע:
הכפר ניצב בפסגה המערבית של רכס הרים בגובה 825 מטרים מעל פני הים, והשקיף מערבה לעבר מישור החוף. שני ואדיות עמוקים [נחל החמישה ונחל יתלה] עברו מצפון ומדרום לכפר, וירושלים שכנה 15.5 ק"מ ממזרח. הכפר מוזכר בשם בית תוּן ברשומות המס העותמניות מסוף המאה ה-16 ככפר בו חיו 66 תושבים. ב-1931 התגוררו בכפר 182 תושבים ב-43 בתים שרובם בנויים אבן. ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-260, מוסלמים כולם, ואדמות הכפר השתרעו על 4,629 דונם, מהם 421 אשר נרכשו בידי יהודים. הכפר נחלק לשני חלקים עיקריים, ממזרח ומערב, שהקיפו את מרכז הכפר שבו נבנו חנויות, מסגד ומקאם (אתר מקודש). רוב התושבים עסקו בחקלאות וגידלו דגנים, ירקות, זיתים ופירות, אשר הושקו בעיקר במי-גשמים. חלק מהבוסתנים הושקו במי מעיין. היו בכפר כמה שרידים ארכיאולוגיים כגון עמודים ויסודות של בניינים הרוסים, ובחלק מבתי הכפר נעשה שימוש חוזר באבנים ובעמודים הקדומים.
רבים מהכפרים שבשני צידי הדרך לירושלים ממזרח לרמלה נכבשו במהלך מבצע נחשון, שנערך בתחילת אפריל 1948, אך חלקם נכבשו בשבועות שלאחר מכן במהלך מבצעים קטנים יותר (הראל, מכבי, בן-נון ועוד) שהתמקדו בכיבוש אל-לטרון. קרוב לודאי שבית ת'ול נכבש באחד מהמבצעים הללו, ויתכן שהחליף ידיים מספר פעמים במהלך מאי ויוני, כמו הכפר הסמוך דיר אַיוּבּ. כך או אחרת, עד ה-18 ביולי היה הכפר בידי ישראל, שהשתמשה בו אז כנקודת יציאה לניסיון כושל לכבוש את הכפר סֿפא בשעות שלפני תחילת ההפוגה השנייה של המלחמה.
הישוב נטף הוקם על אדמות-הכפר ב-1982. גלי-אבנים פזורים על שטח נרחב על הגבעה, וניתן להבחין בשרידי קירות, עם עשב בר עבות גדל ביניהם. עצי חרוב, זית ושקד, כמו גם שיחי צבר, גדלים על הטרסות שבמערב אתר-הכפר ובצפונו. שרידי בית גדול מצויים בצד המזרחי של האתר, מוקפים בקיר רעוע, ושתי בארות חצובות בסלע עדיין משמשות פלסטינים שנשארו באזור. קברים בקצה הדרומי של הכפר מכוסים בעשבים שוטים. אתר הנצחה הוקם במקום לשני טייסים ישראלים שמטוסם התרסק באתר הכפר, וחורשה קטנה באתר מוקדשת לארגון הדסה הציוני בקנדה.
מקור:
Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 279-280
מידע ממקורות נוספים:
לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושא הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 302 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 52).
על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך יער כפירה של קק"ל (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').