זוכרות - בּית נַתִּיף

בּית נַתִּיף

מידע

מחוז: אלח'ליל (חברון)

מספר תושבים 1948: 2490

תאריך כיבוש: 21/10/1948

יחידה כובשת: הראל (פלמ״ח)

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: נתיב הל"ה, אביעזר, נווה מיכאל, רוגלית, חלק מזנוח

רקע:

בּית נַתִּיף הכפר שכן בראש-הר בצד המערבי של הרי-חברון, 21 ק"מ מצפון-מערב לעיר, והשקיף לעבר אזור החוף ממערב ורכס הרים רחב במזרח. האתר זוהה כתפוח המקראית ושמו המודרני הוא גלגול של בית לֶטֶפָה, השם הרומי של המקום. ב-1596 חיו בכפר 572 תושבים וב-1931 נמנו בכפר ובח'רבת אֻם אל- רוּס הסמוכה 1,649 תושבים שהתגוררו ב-329 בתים. ב-1944-45 חיו בכפר 2,150 תושבים מוסלמים ושטחו עמד על 44,587 דונם. בכפר, שצורתו ככוכב, היו רחובות רחבים ומספר שכונות בהן פזורות חנויות. היו בכפר בית-ספר יסודי, מסגד ומספר אתרים מקודשים. התושבים התקיימו מחקלאות-בעל ומגידול בעלי-חיים. הם גידלו דגנים, ירקות ופירות, כגון ענבים וזיתים. את מי-השתייה הם שאבו משלוש בארות בפאתי-הכפר. הכפר היה אתר ארכיאולוגי שהכיל מערות, בורות-מים, רצפות-פסיפס, עמודים ושרידים של דרך רומית. בכפר נמצאו חרסים מהמאה הראשונה לספירה.

הכפר נכבש במהלך מבצע ההר בידי הגדוד הרביעי של חטיבת הראל. דיווחי הפלמ"ח גורסים שהתושבים נסו על נפשם עם התקדמות הכוחות הישראלים. לפי גירסת ההגנה הכפר נכבש ב-22 באוקטובר 1948 אחרי התנגדות קלה. לפי 'ספר תולדות ההגנה' נמצאו בכפר צרורות התושבים, שהעידו על כך שהללו תכננו לעזוב את הכפר אך לא הספיקו לאסוף את מטלטליהם. פשיטות ישראליות נמשכו באזור הכפר בחודשים שבין כיבושו לחתימת הסכם שביתת-הנשק באפריל 1949. לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס מטרתן היתה לדחוק החוצה פליטים מכפרים סמוכים שחנו באזור שמדרום לבית נתיף. הכפר הוגדר על ידי 'ספר תולדות ההגנה' כ"כפר רוצחי הל"ה", יחידת פלמ"ח של 35 לוחמים שנהרגו בעת שנשלחו בינואר 1948 להשתתף בקרב בכפר עציון. אך לפי דיווחים ב'ניו יורק טיימס' מאותה תקופה, היחידה טעתה בדרכה ונפלה למארב ליד הכפר סֿוריף הסמוך. הגרסה הערבית היא שהכוח הציוני תקף את סֿוריף. לפי דיווח של ה'ניו יורק טיימס', כתוצאה מהקרב בסֿוריף כיתרו כוחות ההגנה את הכפרים בית נתיף, דֵיר אַבַּאן וזכַּרִיָא בהתקפת ענישה שנמשכה למעלה מיממה.

[קיבוץ] נתיב הל"ה נבנה ב-1949 על אדמות הכפר. [המושבים] אביעזר, רוגלית ונווה מיכאל נבנו על אדמות הכפר ב-1958. עיי-חורבות פזורים על פני שטח רחב באזור, וביניהן ניתן להבחין בכניסות בתים מקושתות. שש קורות-ברזל עומדות בלב גל-האבנים שבמרכז אתר-הכפר. יש שני קברים פתוחים גדולים בצד הצפון-מזרחי של האתר. אזור ממזרח לאתר מכוסה בדלילות בשיחי-צבר ובעצי חרוב וזית.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 211-212

מידע ממקורות נוספים:

על-פי PalestineRemembered.com נלחמו בצד הכפר האחווה המוסלמית המצרית, כוחות פלסטינים מקומיים וכמה מתנדבים של צבא השיחרור הערבי. התושבים ברחו לאזור הרי-חברון, וכמה מהם נשארו זמן מה במערות באזור הכפר. כיום רובם גרים במחנות הפליטים דהישה, עאידה ועזה שבאזור בית-לחם (http://www.palestineremembered.com/Hebron/Bayt-Nattif/index.html). לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 2,494 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 50)). לפי אנדי יחזקאל גם חלק ממושב זנוח שוכן כיום אל אדמות הכפר (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm).