מידע

מחוז: ע'זה

מספר תושבים 1948: 3190

תאריך כיבוש: 10/05/1948

יחידה כובשת: חטיבת גבעתי

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: חלק מעזריקם, גבעתי

רקע:

הכפר שכן 32 ק"מ מצפון-מזרח לעזה. הצלבנים בנו מבצר בגבעה שהשקיפה לכפר, והממלוכים בנו במקום חאן. ב-1596 מנתה אוכלוסיית הכפר 319 תושבים. ב-1931 נמנו בכפר 1,804 תושבים שהתגוררו ב-401 בתים. ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-2,750, ואדמותיו השתרעו על 16,357 דונם. בכפר היו שני מסגדים ובית-ספר יסודי שנוסד ב-1921 ובאמצע שנות ה-1940 מנה 234 תלמידים. הקרקע המישורית וזמינות המים הפכו חלק גדול מאדמת הכפר לראויה לעיבוד. רוב תושבי הכפר עבדו בחקלאות בעל, וגידלו הדרים, בננות, ירקות ודגנים, וכמו כן גידלו עופות. חלק קטן מהתושבים התפרנס ממלאכת יד וממסחר.

ב-27 במארס 1948 היה עימות בין אנשי מיליצייה ערבים ושיירה יהודית באיזור הכפר. לפי דיווח של הכוחות הערבים, הכפר ספג מתקפת מרגמות כבדה באותו לילה, בגינה נהרגו תשעה תושבים שלא השתתפו בלחימה, ונשרפו יבולים ובעלי-חיים. לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס, חטיבת גבעתי כבשה את הכפר לאחר שהפגיזה אותו במרגמות ב-10 במאי. תושבי הכפר ברחו במהלך ההתקפה ובתיהם פוצצו. הדבר נעשה בתחילת מבצע ברק במסגרת "טיהור" החזית הדרומית עד ה-15 במאי בהתאם לתכנית ד'. לפי דיווחים מצריים, הכפר נכבש רק ב-11 ביוני.

על אדמת הכפר נבנו ב-1950 המושבים הישראלים עזריקם, אמונים וגבעתי, וכעבור כמה שנים חוות זמורות. כיום השרידים היחידים של מבני הכפר הם יסודות של בית אחד וכמה עיי חורבות. ניתן לזהות אחד מרחובות הכפר. באתר הכפר גדלה פרא צמחיית בר, שיחי צבר ועצי אקליפטוס. האדמה מסביב מעובדת בידי הישובים הישראלים.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 87-88

מידע ממקורות נוספים:

לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס, תושבי הכפר הוזהרו בידי ועדה לאומית ערבית שלא לנטוש את בתיהם, והשומרים במג'דל ועזה צוו שלא להתיר כניסתם של תושבי הכפרים לעיר עם רכושם. אחרי בריחת התושבים, הם הוחזרו לכפרם בידי המפקדה הצבאית הערבית במג'דל (בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 102).

לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 3,190 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 44).
לפי אנדי יחזקאל רק המושבים גבעתי וחלק מעזריקם שוכנים על אדמות-הכפר

על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך שמורת טבע בריכת זמורות ובאתר קק"ל (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').
 

תמונות

אחר