מידע
מחוז: ע'זה
מספר תושבים 1948: 3180
תאריך כיבוש: 13/05/1948
יחידה כובשת: חטיבת גבעתי
יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: ברור חיל
יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: חלץ, תלמים, שדה דוד, זהר
רקע:
הכפר שכן בדרום מישור החוף, 18 ק"מ מצפון-מזרח לעזה, וואדי אל-קאעה [נחל חלץ] חצה את צידו המזרחי. הכפר נבנה על אתר ארכיאולוגי, בו ניתן היה להבחין בשרידי ארכיטקטורה קדומה. בריר זוהה כבּוּרירוֹן בפי מקורות ביזנטיים. ב-1596 חיו בכפר 1,156 תושבים, וב-1838 חוקר התנ"ך האמריקאי אדוארד רובינסון תאר את בריר ככפר משגשג ומרכזי, בו גמלים שאבו מים באמצעות סאקיה - גלגל מים עם כדים. ב-1931 חיו בכפר 1,894 תושבים שהתגוררו ב-414 בתים, רובם בנויים מלבני בוץ וקש. ב-1944-45 עלה מספר תושבי הכפר ל-2,740, כולם מוסלמים, ושטחו עמד על 46,184 דונם, מהם 618 שנרכשו בידי יהודים. צורת הכפר היתה חצי מעגלית, ובמרכזו ניצבו מסגד, מרפאה, טחנת קמח וכיכר שוק. שוק שבועי התקיים בימי רביעי, ומשך כפריים אחרים ובדווים. שני בתי ספר יסודיים, אחד לבנות והשני לבנים, נוסדו בכפר ב-1920, ולמדו בהם 241 תלמידים ב-1947. תושבי הכפר עבדו בעיקר בחקלאות, וחלקם גם גידלו בעלי חיים. הם גידלו דגנים, פירות – בעיקר הדרים, ענבים ותאנים – וירקות. כלכלת הכפר קיבלה תאוצה בשנות ה-1940, כשחברת הנפט העירקית גילתה נפט במרחק קילומטר מצפון לבריר, וקדחה שם באר נפט. מים לשימוש ביתי סופקו משלוש בארות בתוך הכפר.
לפי העיתון הפלסטיני 'פילסטין', כוחות ציוניים תקפו את הכפר כבר ב-29 בינואר 1948 באמצעות חמישה משוריינים, ונהדפו. ב-14 בפברואר, לפי העיתון, שיירה יהודית עברה דרך הכפר, החליפה אש עם מגיניו, ונמלטה. ב-20 באפריל 1948 נוסד [קיבוץ] ברור חיל על גבעה סמוכה לכפר, וכלל גדר הגנה ומגדל שמירה. חלק מתושבי הכפר ירו לעברם, אך לא הצליחו למנוע את התיישבותם באותו יום. כשלושה שבועות לאחר מכן, ב-12-13 במאי, חטיבת הנגב של הפלמ"ח היכתה בכפר בתיאום עם מבצע ברק של חטיבת גבעתי. 'ספר תולדות ההגנה', אשר מתייחס לבריר כאל "כפר המרצחים" – ללא הסבר נוסף – מציין כי הכפר נכבש "במכה אחת".
חמישה יישובים ישראלים הוקמו על אדמות הכפר: [קיבוץ] ברור חיל ב-1948, ו[המושבים] תלמים וחלץ ב-1950, שדה דוד ב-1955 וזוהר ב-1956. שיחי צבר ועצי שקמה גדלים באתר הכפר, בו ניתן להבחין בשרידי בתים. חלק מרחובות הכפר עדיין ניכרים לעין. האדמות סביב האתר מעובדות.
מקור:
Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 91-92
מידע ממקורות נוספים:
לפי בני מוריס, תושבי הכפר נמלטו לעזה עם כיבושו (בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 178).
לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 3,178 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 44).
על-פי PalestineRemembered.com בעת תקיפת הכפר ב-12-13 במאי 1948, ערכו כוחות יהודיים טבח בתושביו, מהם נהרגו 55.
לפי אנציקלופדיה מפה, האתר הארכיאולוגי עליו נבנה הכפר נקרא תל בְּרוֹר, והוא היה מיושב בתקופה הרומית-ביזנטית. מקובל לזהות כאן את ברור חיל הקדומה, עיירה יהודית מסוף ימי בית שני. הכפר בריר הוקם על אדמות שהיו שייכות למופתי של עזה, ובמלחמת העצמאות תקפו תושביו את השיירות לנגב. ממזרח לתל ברור נמצאים ממאים קדומים, וקבר נבי בריר. קיבוץ ברור חיל הוקם ממזרח לכפר הערבי, וכעבור שנתיים עבר למקומו הנוכחי (אנציקלופדיה מפה, 2000, 1: 216-217).
תמונות
סרטונים
שימוע ציבורי בזוכרות (אבן גבירול 61 ת"א) בתאריך 17/6/2010: עדותו של אמנון נוימן, חייל בפלמ"ח, על כיבוש חלק מהכפרים בנגב.
בקהל היו כעשרים איש/ה.
- היוזמה לאירוע והשיחות המקדימות עם אמנון נעשו ע"י אמיר הלל.
- העדות שארכה כשעה וחצי צולמה ע"י ליה טרשנסקי.
- זהר כפיר ערכה הוידיאו.
- איתן ברונשטיין ערך ואיתר מפות.
- אסף קדר תרגם לאנגלית.
- תמללה: מירי ברק
חוברות
אחר
פרסומים
עדויות אודות האתר
סיורים לאתר