מידע

מחוז: אלרַּמְלָה

מספר תושבים 1948: 1880

תאריך כיבוש: 11/05/1948

יחידה כובשת: גבעתי

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: שדמה, כפר מרדכי, מישר, משגב דב, כנות, נוה מבטח

רקע:

הכפר שכן במרכז מישור החוף, 16.5 ק"מ מדרום-מערב לרמלה. ואדי בשית, ערוץ של נחל סֿראר [שורק], עבר חצי ק"מ ממזרח לכפר. בתקופה הצלבנית נקרא המקום בַּסִית. בַּשִית נזכר בפי שני גיאוגרפים ערביים מוקדמים – יקות אל-חמוי (נפטר ב-1228), ואבן אל-חמד אל-חנבלי (נפטר ב-1678). בסוף המאה ה-19 הוא תואר ככפר שבנוי מלבני בוץ וקש, שמעליו מבנה דתי בן שלוש כיפות. ב-1931 נמנו בכפר 1,125 תושבים שהתגוררו ב-333 בתים, ואילו ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-1,620, בעיקר מוסלמים. צורת הכפר היתה מלבנית, והוא התפרס בכיוון מזרח-מערב. מסגד עמד במרכזו, והיו בו כמה בארות. בית ספר יסודי נוסד בכפר ב-1921, ולמדו בו 148 תלמידים באמצע שנות ה-1940. אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 18,553 דונם. הפעילות הכלכלית העיקרית של תושבי הכפר היתה חקלאות וגידול בעלי חיים. הם גידלו בעיקר דגנים, אך גם עצי פרי בבוסתנים שגבלו בכפר ממערב ומצפון-מזרח. בכפר נמצאו תל ארכיאולוגי ושרידי מזבח. בסמוך היה אתר ארכיאולוגי נוסף, אל-נבי אל-ערפאת, בו נמצאו עמודים, בורות מים וחרסים.

חטיבת גבעתי כבשה את בשית ב-12 או ב-13 במאי 1948, ממש לפני תום המנדט הבריטי. סוכנות AP דיווחה שההגנה טענה לכיבוש שלושה כפרים ב-12 למאי, בהם בשית, אשר תואר בפי ההגנה כ"מרכז ערבי חזק". ההיסטוריון הישראלי בני מוריס קבע שהכפר נכבש יום מאוחר יותר, והתרוקן מתושביו לפני המתקפה. 'ספר תולדות ההגנה' מציין, כנראה בטעות, שחטיבת אלכסנדרוני היתה אחראית למתקפה.

שבעה יישובים ישראליים הוקמו על אדמות הכפר: נווה מבטח, מישר, כפר מרדכי ומשגב דב נוסדו ב-1950; כנות ב-1952, ושדמה ועשרת ב-1954. שלושה בתים ובריכה נותרו מהכפר. שניים מהבתים נטושים ובאחד, בן שתי קומות, מתגוררת משפחה ישראלית. שיחי צבר, ועצי שקמה ואקליפטוס גדלים באתר. האדמות מסביב מעובדות בידי ישראלים.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 362-363

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 1,879 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 34).
לפי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתחומי מושב עשרת ובתחומי חורשת קק"ל (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').
לפי אנציקלופדיה מפה, גם מושב כפר אביב הוקם על אדמות הכפר, בידי עולים ממצרים, ונקרא בראשיתו כפר היאור (אנציקלופדיה מפה, 2000, 4: 135).

תמונות

אחר