מידע

מחוז: ע'זה

מספר תושבים 1948: 1230

תאריך כיבוש: 18/10/1948

יחידה כובשת: חטיבת גבעתי

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין

רקע:

הכפר שכן 21 ק"מ מצפון מזרח לעזה, באזור עשיר בממצאים ארכיאולוגיים, כולל מהתקופה הצלבנית. בבית הקברות שמדרום לכפר נמצא פסיפס שמצביע על נוכחות רומית או ביזנטית. גם במסגד הכפר ניתן היה להבחין בשימוש מחודש של אלמנטים ארכיטקטוניים מתקופות קדומות יותר. ב-1596 מנתה אוכלוסיית הכפר 693 איש, וב-1931 נמנו בכפר 762 תושבים שהתגוררו ב-157 בתי בוץ. ב-1944-45 עלה מספר תושבי הכפר ל-1,060, רובם מוסלמים, ושטחו עמד על 11,032 דונם, מקובצים בגושים. בתקופת המנדט היו בכפר חנויות ומסגד. הכפר חלק בית ספר יסודי שקם ב-1946 עם הכפרים הסמוכים כַּוַכְּבּא וחוליקאת. התושבים התפרנסו מחקלאות בעל וגידלו דגנים ופירות, בעיקר תאנים, משמש ושקדים, וכן ירקות.

ניסיון ציוני לחדור לבית טימא התקיים כבר ב-9 לפברואר 1948 לפי עיתון 'פילסטין', והוא נהדף במטחי ירי מצד מגני הכפר. ביוני וביולי נעשו נסיונות ישראליים לכבוש את הכפר, אשר לא עלו יפה. הפגזה אוירית וארטילרית באמצע אוקטובר 1948 הובילה לבריחת מספר גדול של תושבים מהכפר, לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס. הכפר נכבש ב-18-19 באוקטובר, בתחילת מבצע יואב, כנראה בידי חטיבת גבעתי.

על אדמות הכפר לא הוקמו ישובים ישראליים. כיום גדלים עצי שקמה וחרוב סביב עיי החרבות באתר הכפר.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 89-90

מידע ממקורות נוספים:

על-פי PalestineRemembered.com (http://www.palestineremembered.com/Gaza/Bayt-Tima/index.html), הצבא המצרי הגן על הכפר, וטבח בוצע בתושבי הכפר בידי כוחות ישראליים.
לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 1,230 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 44).
 

תמונות

אחר