זוכרות - אֻם אלזינַאת

אֻם אלזינַאת

מידע

מחוז: חיפא

מספר תושבים 1948: 1710

תאריך כיבוש: 15/05/1948

יחידה כובשת: גולני,הגדוד הרביעי

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אליקים

רקע:

הכפר ניצב על צוק סלעי, בצד הדרום-מזרחי של הר הכרמל, כ-20 ק"מ מדרום-מזרח לחיפה. משמעות שמו בערבית היא "מקור היפות" [או "אֵם היפות"]. בסוף המאה ה-19 חיו בו כ-350 תושבים וב-1931 חיו 1,029 תושביו ב-209 בתים. ב-1945 היה הכפר אחד מעשרת הכפרים הגדולים בנפת חיפה וגרו בו 1,450 מוסלמים ו-20 נוצרים, בבתי אבן צפופים. היה בו בית ספר יסודי לבנים שהוקם ב-1888, ובארות סיפקו לו מים לצריכה ביתית. תושבי הכפר התפרנסו מחקלאות, בעיקר גידול דגנים, פירות וירקות, וגידול בעלי חיים. היו ברשותם ארבעה בתי בד ידניים. ב-1944-45 השתרעו אדמות הכפר על כ-22,000 דונם, שקרוב למחציתן הוקדשה לגידולי דגנים. בשטח הכפר נמצאו יסודות בניינים, קברים חצובים בסלע וסרקופג אבן, אשר מצביעים על יישוב המקום בתקופות קדומות.

העיתון הפלסטיני 'פִלסטין' דיווח שבינואר 1948 תקפו את הכפר עשרה אנשי מחתרת ציוניים, שחדרו אליו כשהם לבושים במדים בריטיים. הפשיטה נתקלה בהתנגדות, ולא דווח על נפגעים. בסוף אפריל 1948, אחרי נפילת חיפה, כבשה ההגנה מספר כפרים באזור, במסגרת מבצע ביעור חמץ. לפי 'תולדות מלחמת הקוממיות', נכבש אֻם אל-זינַאת ב-15 במאי על-ידי הגדוד הרביעי של חטיבת גולני. הכפר נכבש בשל מיקומו על מה שההגנה ראתה כדרך החלופית שלה לחיפה, נוכח חסימת כביש החוף על ידי 'המשולש הקטן', קבוצת כפרים פלסטינים.

הישוב אליקים הוקם בצדו הדרומי של אתר הכפר ב-1949. באתר פזורים גלי אבנים, משרידי בתי הכפר, והוא מכוסה קוצים, שיחים, שיחי צבר, עצי רימון ועצי תאנה. חורשה קטנה מכסה חלק מהאתר, וניתן עדיין לראות במקום את בית הקברות. חלק מאדמות הכפר משמשות כאדמת מרעה לחקלאים ישראלים, ונטועות עצי פרי ועצי זית.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 199-200

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 1,705 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 50)).
על-פי אנדי יחזקאל בעקבות נפילת חיפה ב-22 באפריל דווח על בריחת תושבים מאום א-זינאת, כמו מכפרים נוספים באיזור. בתחילת מאי דווח כי הכפר פונה מנשים וילדים ונשארו בו כ-400 גברים. בעת כיבוש הכפר ב-15 במאי בידי גדוד 14 של חטיבת גולני שהו בו תושבים מעטים, אשר גורשו בידי החיילים (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm).
על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום מצוי בתוך גן לאומי הר הכרמל וביער קרן כרמל של קק"ל (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').