מידע
מחוז: אלקֻדְס (ירושלים)
מספר תושבים 1948: 720
תאריך כיבוש: 18/07/1948
יחידה כובשת: הראל (פלמ"ח)
יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין
יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין
רקע:
הכפר נבנה על גבעה גדולה ונמוכה במורד הדרום-מזרחי של הר, מוקף בואדיות ממזרח ודרום. ירושלים שכנה 20.5 ק"מ ממזרח. יש סברה שהכפר נבנה באתר העיר הכנענית אשתאול. המקום נודע בשם זה במהלך התקופה הרומית, אך דיר אבו קאבוס, ששוכן חצי ק"מ מצפון, זוהה גם הוא עם אשתאול הרומית. נראה שבמהלך המאה ה-16 זז הישוב חצי ק"מ לצפון מערב לאתר הכפר עסלין, וכשזה התרוקן, במאה ה-17-18, יושב אשוע מחדש. ב-1875 חיו בו 450 תושבים. ב-1931 נמנו בכפר 468 תושבים ב-126 בתי אבן ברובם וב-1944-45 עלה מספרם ל-620, כולם מוסלמים. אדמות-הכפר, שצורתו כוכב, השתרעו באותה עת על 5,522 דונם. היו בכפר מסגד, מספר חנויות קטנות ובית ספר יסודי. מי שתיה נלקחו מעין אִשְוַע שמצפון לכפר וממספר מעיינות נוספים ובארות. התושבים עסקו בחקלאות בעל וגידלו דגנים, עצי זית, גפנים ופירות על אדמתם.
ב-22 במארס התערבו הבריטים בהתקפה של כוחות מיליציה פלסטינים על המושבה הרטוב, ו-16 פצצות עשן נפלו באִשְוַע. לפי ה'ניו יורק טיימס', תושבי הכפר והכוחות הערבים שהיו מוצבים בו, פונו. למחרת פלשו 600 חיילים בריטים לכפר הריק. לפי 'תולדות מלחמת הקוממיות' הכפר "טוהר" בידי הגדוד הרביעי של חטיבת הראל ב-16 ביולי 1948. מכאן עולה כנראה שכל תושב שנשאר בכפר אחרי מטר המרגמות גורש בידי הכוחות הכובשים. כך עלה גם בגורלם של כפרים נוספים באזור. מטרת ההתקפה, שהיתה חלק ממבצע דני, היתה להרחיב את פרוזדור ירושלים שבשליטה יהודית.
[מושב] אשתאול הוקם ב-1949 על אדמה ששייכת לאִשְוַע ולכפר השכן עסלין. רק בתים ספורים נותרו באתר הכפר, פזורים בין בתי המושב. חלקם משמשים למגורים וחלקם כמחסנים. בית הקברות של הכפר יושר ונשתל בו דשא. בקצהו הדרומי יש מערה שמכילה אבן ריחיים גדולה של טחנת קמח. עצי זית וחרוב גדלים באתר, בין עצים אחרים שניטעו בידי המתיישבים. בקצה המערבי של הכפר יש מגרש כדורגל, שבקצהו ניתן לראות קירות וגגות קורסים של בתים הרוסים.
מקור:
Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 292-294
מידע ממקורות נוספים:
על-פי PalestineRemembered.com נלחמו בצד הכפר האחווה המוסלמית המצרית, כמה מתנדבים של צבא השיחרור הערבי וכמה אנשי מיליציה פלסטינים מקומיים
לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 719 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 54).