זוכרות - אִנְדוּר

אִנְדוּר

מידע

מחוז: אלנָּאסִ'רָה (נצרת)

מספר תושבים 1948: 720

תאריך כיבוש: 24/05/1948

יחידה כובשת: גולני

יישובים יהודיים על אדמות הכפר לפני 1948: אין

יישובים יהודיים על אדמות הכפר אחרי 1948: אין

רקע:

הכפר שכן 10.5 ק"מ מדרום-מזרח לנצרת על המורדות התחתונים, הצפון-מזרחיים של הר אל-דֿאחי [גבעת המורה] וצפה לעבר מרג' אבן עאמר [עמק יזרעאל]. שם-הכפר שימר ככל הנראה את שמה של העיירה הכנענית עין-דור שמוזכרת בתנ"ך כמקום בו נועץ שמואל בבעלת-אוב, לפני שיצא לקרב נגד הפלישתים [שמואל א' כ"ח, ז']. העיר הכנענית שכנה באתר-הכפר עצמו או באחת מהחורבות סמוכות. הצלבנים כינו את המקום אֶנדוֹר. ב-1596 חיו בכפר 22 תושבים, וב-1931 התגוררו בו 445 תושבים ב-75 בתי-אבן. אחד ממנהיגי המרד הערבי ב-1936-39, שיח' תופיק אבראהים, היה תושב הכפר. ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-620, רובם מוסלמים, ואדמות הכפר השתרעו באותה עת על 12,444 דונם. בית-ספר יסודי, שנוסד בכפר בתקופה העות'מנית ולמדו בו גם ילדים מהכפר השכן נין, נסגר בתקופת המנדט הבריטי. כלכלת הכפר התבססה על גידול דגנים, וכמו כן גידלו תושבי הכפר הדרים, בננות וזיתים. בנוסף, גידלו התושבים בעלי-חיים. בסמוך לכפר נמצאו בורות מים, קברים ושרידי בתים נטושים המצביעים על התיישבות מוקדמת במקום.

ההיסטוריון הישראלי בני מוריס מדווח שהכפר נכבש ב-24 במאי 1948 על-ידי חטיבת גולני [במהלך מבצע ארז]. תושבי הכפר עזבו כנראה בשל מתקפה צבאית ובשל ההשפעה של כיבוש העיר השכנה בית-שאן. למרות שמרבית האזור נכבש על-ידי ההגנה עד ה-15 במאי, חטיבת גולני הוסיפה "לטהר" אותו עד תחילת יוני.

על אדמות הכפר לא נבנו ישובים ישראלים. [קיבוץ] דברת הוקם ב-1946 בסמוך לכפר, ממערב, על הגבול שבין אדמות אנדור ואדמות הכפר דַבּוּרִיה. קירות רבים הרוסים חלקית עדיין עומדים באתר הכפר, ועצי תמר, דום, תאנה ושקד גדלים על אדמותיו. אדמות המישור שמסביב מעובדות בידי ישראלים ואדמות הגבעות משמשות כאזורי מרעה.

מידע ממקורות נוספים:

על-פי PalestineRemembered.com, יתכן שהכפר נכבש במהלך מבצע גדעון לטיהור עמק בית שאן. בצד הכפר לחמו מתנדבים פלסטינים ומתנדבי צבא השיחרור הערבי, ויתכן שמעט חיילים מהצבא הסורי (לחץ\י כאן).
לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושא הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 719 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 56)).
על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך חורשת קק"ל (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').