הנכבה של לוביא. קטעים קצרים מתוך הסיור
----------------------
תרגום הטקסט לעברית:
לוביה הוא כפר פלסטיני הרוס בגליל התחתון. 2730 תושבים גרו בכפר עד שנת 1948.
בתחילת מארס 1948, ניסו חיילי ההגנה לתקוף את לוּבְּיָה כדי לפרוץ דרך בין טבריה למושב סג'רה, אך נהדפו בידי התושבים.
ב-9 ביוני 1948 תקפה חטיבת גולני את לוביה במטרה לגרש את תושביו. ההתקפה נכשלה עקב התנגדות עזה והתוקפים נסוגו אחרי שאיבדו 21 חיילים.
אחרי שנודע לתושבי הכפר על נפילת נצרת ביולי, רוב אלה שאינם לוחמים ברחו צפונה ללבנון או ליישובים ערביים שכנים.
קומץ התושבים שנותרו בכפר דיווחו כי הכוחות הישראליים הפגיזו את לוביה, הרסו מספר בתים והשתלטו על רבים אחרים. בתי הכפר הנותרים נהרסו בסופו של דבר ב-1965.
על חורבות הכפר לו נטעה קק"ל את יער לביא וחורשת דרום אפריקה. על אדמות לוביה הנרחבות הוקם מצפון-מזרח לאתר הכפר הקיבוץ הדתי לביא ב-1949, היישוב גבעת אבני ב-1991, כפר הנופש "נהר הירדן" ב-2011 לילדים הלוקים במחלות כרוניות, אזור התעשייה גולני, הרחבת שיכון ד' של טבריה ואתר הנצחה של חטיבת גולני.
לאחר 1948, התגוררו רוב פליטי לוביה במחנות פליטים בלבנון, סוריה וירדן. מעטים מתוכם נותרו בישראל כעקורים פנימיים.
כמה מפליטי לוביה נהרגו במלחמת האזרחים בסוריה, בעיקר במחנה הפליטים אל-ירמוכ.
כיום נאמד מספר הפליטים מלוביה וצאצאיהם ברחבי העולם בכ-40,000.