במסגרת הפעילות של זוכרות לקידום זכות השיבה והדיון על מימושה, הוקמה מועצת השיבה- היא פורום המאגד פעילים ופעילות יהודים/ות ישראלים/ות התומכים בשיבה, מקיימים דיונים על הנושא, יוזמים ומארגנים פעילויות בשטח, כותבים/ות נייר עמדה ותורמים להרחבת השיח ״האסור״ על השיבה ועל המרחב שיאפשר חיים שוויוניים וצודקים לכלל תושבי הארץ.
ראיון זה שצילמה וערכה הטלויזיה החברתית, השותפה לפרויקט, הוא עם אבי-רם צורף, חבר מועצת השיבה
שפה: עברית עם כתוביות בעברית ואנגלית
שפה: עברית עם כתוביות בעברית ואנגלית
----------
תמלול הכתבה
אבי-רם צורף: מרביתנו כמי שעוברים מערכות חינוך ישראליות, אנחנו גדלים באופן שמבנה את האמונה שמדינת לאום יהודית הומוגנית היא בעצם צורך קיומי הכרחי. התחלתי להטיל פקפוק בדבר הזה, מתוך ההנחה, שהשיבה היא דבר נוכח, היא דבר שיהיה. הצורך לדמיין ולחשוב על מה יהיה המקום של קיום יהודי במרחב הזה לאחר השיבה, כי השיבה תקרה, הוא קריטי.
כתב: איך אתה כל כך בטוח שהשיבה תקרה?
אבי-רם צורף: אני חושב שההבנה, בשיח הישראלי שנע סביב נקודת הזמן של 67', היא שוכחת את המקום שתופסת בתודעה הפלסטינית 48, בתור נקודת זמן אולי מרכזית הרבה יותר. כן, הרגע הזה שילידי הארץ הזאת גורשו ממנה, לא הורשו לחזור אליה
כתב: בעצם יחזרו כמה מליונים של פליטים פלסטינים, והמאזן הדמוגרפי ישתנה, זאת אומרת שזאת כבר לא תהיה מדינה יהודית.
אבי-רם צורף: נכון. לצורך העניין אנחנו צריכים להתחיל לחשוב על מסגרות שהן לא סביב המושג של רוב, כלומר ההנחה היא שאנחנו לא נהיה רוב, יהודים לא יהוו רוב במרחב, שזאת הנחה סבירה והיא מתרחשת כרגע, כלומר הרוב הזה הוא נשמר אך ורק על ידי קיום לא דמוקרטי במרחב, על ידי זה שאין שוויון במחרב, עכשיו צריך לחשוב – וזה נראה לי האתגר הגדול, איך אפשר לחשוב על קיום שהוא לא רוב, כקיום שיש לו זכות.
כתב: איך אתה כל כך בטוח שהפליטים הפלסטינים מ-48 יחזרו?
אבי-רם צורף: כן, כלומר, הגירה בדרך כלל עשויה להוביל, למצב שבו הגירה מוטלת על אזורים מסוימים, בדרך כלל אזורים מוחלשים מבחינה כלכלית, קבוצות אתניות שהן מוחלשות מבחינה כלכלית וחברתית, ובדרך כלל המעמסה נופלת עליהם. ולכן התכנון של השיבה צריך לקחת בחשבון גם את הדברים האלה.
כתב: ואיזה נגיד עוד אתגרים קיימים שקשורים לשיבה הפלסטינית?
אבי-רם צורף: הדבר הראשון שצריך לחשוב זה לנסות להעתיק את השיבה ממקום של פחד, כשאומרים לישראלים היום - שיבה, זה מפחיד בגלל שזה נתפס כסוף הקיום היהודי. אבל אפשר לחשוב את זה בדיוק הפוך, אפשר לחשוב את השיבה כהזדמנות. לחשוב את זה בתור אופציה לייצר מצב שבו אין פריווליגיות לקבוצה אחת, שזה צריך להגיד - הקבוצה היהודית אשכנזית, בתוך המסגרת הזאת. איך השיבה מאפשרת לפרק את מבנה השליטה שקיים כיום במדינת ישראל.
כתב: וזה אינטרס שהוא גם יהודי?
אבי-רם צורף: אני חושב שזה אינטרס יהודי, ובוודאי של קבוצות מוחלשות בתוך האוכלוסיה היהודית
תמלול הכתבה
אבי-רם צורף: מרביתנו כמי שעוברים מערכות חינוך ישראליות, אנחנו גדלים באופן שמבנה את האמונה שמדינת לאום יהודית הומוגנית היא בעצם צורך קיומי הכרחי. התחלתי להטיל פקפוק בדבר הזה, מתוך ההנחה, שהשיבה היא דבר נוכח, היא דבר שיהיה. הצורך לדמיין ולחשוב על מה יהיה המקום של קיום יהודי במרחב הזה לאחר השיבה, כי השיבה תקרה, הוא קריטי.
כתב: איך אתה כל כך בטוח שהשיבה תקרה?
אבי-רם צורף: אני חושב שההבנה, בשיח הישראלי שנע סביב נקודת הזמן של 67', היא שוכחת את המקום שתופסת בתודעה הפלסטינית 48, בתור נקודת זמן אולי מרכזית הרבה יותר. כן, הרגע הזה שילידי הארץ הזאת גורשו ממנה, לא הורשו לחזור אליה
כתב: בעצם יחזרו כמה מליונים של פליטים פלסטינים, והמאזן הדמוגרפי ישתנה, זאת אומרת שזאת כבר לא תהיה מדינה יהודית.
אבי-רם צורף: נכון. לצורך העניין אנחנו צריכים להתחיל לחשוב על מסגרות שהן לא סביב המושג של רוב, כלומר ההנחה היא שאנחנו לא נהיה רוב, יהודים לא יהוו רוב במרחב, שזאת הנחה סבירה והיא מתרחשת כרגע, כלומר הרוב הזה הוא נשמר אך ורק על ידי קיום לא דמוקרטי במרחב, על ידי זה שאין שוויון במחרב, עכשיו צריך לחשוב – וזה נראה לי האתגר הגדול, איך אפשר לחשוב על קיום שהוא לא רוב, כקיום שיש לו זכות.
כתב: איך אתה כל כך בטוח שהפליטים הפלסטינים מ-48 יחזרו?
אבי-רם צורף: כן, כלומר, הגירה בדרך כלל עשויה להוביל, למצב שבו הגירה מוטלת על אזורים מסוימים, בדרך כלל אזורים מוחלשים מבחינה כלכלית, קבוצות אתניות שהן מוחלשות מבחינה כלכלית וחברתית, ובדרך כלל המעמסה נופלת עליהם. ולכן התכנון של השיבה צריך לקחת בחשבון גם את הדברים האלה.
כתב: ואיזה נגיד עוד אתגרים קיימים שקשורים לשיבה הפלסטינית?
אבי-רם צורף: הדבר הראשון שצריך לחשוב זה לנסות להעתיק את השיבה ממקום של פחד, כשאומרים לישראלים היום - שיבה, זה מפחיד בגלל שזה נתפס כסוף הקיום היהודי. אבל אפשר לחשוב את זה בדיוק הפוך, אפשר לחשוב את השיבה כהזדמנות. לחשוב את זה בתור אופציה לייצר מצב שבו אין פריווליגיות לקבוצה אחת, שזה צריך להגיד - הקבוצה היהודית אשכנזית, בתוך המסגרת הזאת. איך השיבה מאפשרת לפרק את מבנה השליטה שקיים כיום במדינת ישראל.
כתב: וזה אינטרס שהוא גם יהודי?
אבי-רם צורף: אני חושב שזה אינטרס יהודי, ובוודאי של קבוצות מוחלשות בתוך האוכלוסיה היהודית