"הארכיון אינו מתעד את הניסיון ההיסטורי אלא בראש ובראשונה את היעדרו, בעודו מזכיר לנו שוב ושוב כי הדבר שאותו איבדנו מעולם לא היה לגמרי ברשותנו; הוא אינו מקור של ידע חתום ונושא דברה התמים של ההיסטוריה, אלא זה אשר זוכר את שכחותיו ואת מחיקותיו באמצעות הלשון הביורוקרטית של פרוצדורות מיון ואחסון; אתר המתעד את מעשה העוול, ולפיכך זה המאפשר להתחקות אחר נתיביו; מקום שהסמכות, הידע והשליטה המתגלים בו הם צידה האחר של הצטברותם של מסמכים ותעודות המפלסים דרך להיסטוריות מושכחות ואשר עשויים, ביום מן הימים, להרשיע את בעליהם".

(גיש עמית, אקס ליבריס: היסטוריה של גזל שימור וניכוס בספרייה הלאומית, הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2014, עמ' 170-169)

ערב העיון כלל הצגה ודיון בשלושה מחקרים היסטוריים שעוסקים כל אחד מזווית שונה בפרקטיקות של ארכוב של היסטוריה פלסטינית, פרקטיקות המאפשרות לחשוף את יחסי הכוח ואת מנגנוני המשטור באמצעותם שולטת ומנכסת ישראל את אוצרות התרבות הפלסטינית.

ד"ר גיש עמית הציג את מחקרו, שלאחרונה ראה אור גם בערבית, בהוצאת המרכז הפלסטיני ללימודים ישראליים ברמאללה. המחקר מגולל את קורותיהם של שלושה אירועים שהתרחשו בין כותלי הספרייה הלאומית: מפעל "אוצרות הגולה", שבמסגרתו הובאו לירושלים, לאחר מלחמת העולם השנייה, מאות אלפי ספרים שהיו שייכים ליהודים ונבזזו על ידי הנאצים; איסופם של כשלושים אלף ספרים שהיו בבעלותם של פלסטינים במהלך מלחמת 1948; ואיסופם של ספרים וכתבי יד של יהודים מתימן שהגיעו לישראל בראשית שנות החמישים של המאה העשרים. עמית יתמקד בפרוצדורות המיון והקטלוג שליוו את איסוף ספרי הפלסטינים, ובזיקה בינן לבין מחיקת עברה הטרום-ציוני של ארץ-ישראל/פלסטין.

ד"ר רונה סלע הציגה את מחקרה העוקב אחר האופן שבו הגופים והארכיונים הצבאיים בישראל, ובכללם ארכיוני הצילום הצבאיים הכפופים להם, מקבלים, אוספים ומשמרים מידע על הפלסטינים ושולטים בזיכרון, בתרבות ובכתיבת ההיסטוריה והמורשת הפלסטינית ובאופן הפצתם במרחב הציבורי. הספר עוקב אחר מנגנוני השליטה של הארכיונים שנכפו על התצלומים המושתתים על הפעלה כפולה של יחסי כוח מרגע לקיחתם (שלל, ביזה, העתקה חשאית של חומרים, איסוף מודיעיני ועוד), דרך החוקים והתקנות המסדירים את פעילות הארכיונים ביחס אליהם והמנגנונים השונים הקשורים בהגבלת העיון בהם, ועד צנזורם ומחיקתם מהמרחב הציבורי ומניעת השבתם לבעליהם. המחקר פורסם בספר בהוצאת הלנה ומתורגם בימים אלה לאנגלית וכן הוצג בתערוכה בשנת 2009 במנשר לאמנות.

ד"ר עאדל מנאע הציג קריאה ביקורתית במקורות של הצד הציוני של אירועי הנכבה תוך הישענות על מקורות פלסטינים כולל תיעוד בעל פה. מחקר זה מתקן את האסימטריה במחקר ובמקורות המחקר ההיסטורי על 1948 והשנים הראשונות שלאחריה. לאחרונה סיים ד"ר מנאע את כתיבת ספרו "נכבה והישרדות: סיפורם של פלסטינים שנותרו בחיפה והגליל, 1948-1956" אשר יראה אור בעברית ובערבית בירושלים ובביירות בשנת 2016.

הנחייה ודברי פתיחה: דבי פרבר

הערב התקיים בתאריך 29.7.2015, יום ד', בין השעות 20:00-22:00 במשרדי עמותת זוכרות, יצחק שדה 34, קומה 4, חדר 400, תל אביב