במשך 4,000 שנה שימש נמל יפו שער כניסה לארץ ויציאה ממנה. בני כל הדתות עלו מכאן לרגל לירושלים ולמכה, ופליטים נמלטו מכאן הימה. סערות רבות פקדו את הנמל ואת העיר שלצדו במהלך אותן שנים, אך אף אחת לא היתה קשה כזו של שנת 1948 והשנים שלאחריה, אשר מחקה כמעט כליל כל אות לעברה הלא-רחוק של העיר.
סיור זה מוקדש לכמה מהאותות שעליהם חס המחק, ולמה שמסתתר מאחורי מה שנכתב על המחיקה בעפרון גס. מדיניותה של עיריית תל־אביב כלפי יפו אופיינה על ידי ההיסטוריון מרק לוין כאסטרטגיה של «מחיקה ושכתוב – » סילוק העבר הפלסטיני והלבשת המרחב בכסות ציונית. כפי שנראה בסיור, אותה כסות אינה תמיד ציונית דווקא, כי אם משולה לכתונת פסים – מגוון שלם של שכתובים שמתאמצים למלא את החלל הריק ולא תמיד מצליחים: במרווחים הדקים ביניהם ניתן עדיין לקרוא את סיפורה של העיר שהיתה, ועודנה, פלסטינית.

----------------------------

סיור זה הינו חלק מתוך מדריך הסיורים "אומרים ישנה ארץ" שהוציאה עמותת זוכרות ב-2012.
ניתן לרכוש את מדריך הסיורים באתר הוצאת פרדס (באשראי) ובמשרדי עמותת זוכרות (במזומן או בצ'ק). עלות הספר 50 ש"ח לאחר הנחה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות ל: debby@zochrot.org