כשהייתי ילדה, היינו הולכות לפעמים, אמי ואני, לבקר בכפר האמנים עין הוד. היו לנו שם ידידים ששמותיהם נשכחו ממני, אבל יופיו של המקום הותיר בי רושם עז. הוא הזכיר לי את קליפורניה, שם נולדתי וגדלתי עד שעברנו לישראל, לשכונה צפון תל־אביבית סתמית של שיכוני עובדים. פרט אחד נחרט בזיכרוני: על הילד שבבית הוריו ביקרנו נאסר לאכול ממתקים בימי חול. בשבתות הותר לו לאכול ממתקים ללא הגבלה. מאחר שביקורינו נערכו בסופי־שבוע, זכיתי אף אני מן ההפקר, וכך יצאתי משם דרך קבע עם בטן מלאה.

עין חוד, עין הוד, ועין חוד אלג’דידה הינם שלושה כפרים נפרדים במרחב ובזמן, אבל הסיפר שלהם הוא אחד. בכפר האמנים עין הוד, שבתיו היו עד 1948 בתיו של הכפר הפלסטיני עין חוד, וכן בכפר עין חוד אלג’דידה הסמוך לו, מתקיימים כיום חיים עֵרים. לעומתם, הכפר עין חוד אולי איננו חי, אך הוא בהחלט עדיין קיים; לא רק משום ששרידיו עומדים על תִלם, אלא משום ששאיפותיהם האישיות והפוליטיות של תושביו המקוריים וצאצאיהם, המונים כיום כ 5,000 נפש (חלקם בעין חוד אלג’דידה) עדיין שרירות וקיימות, ותקוותם לבית פרטי ולאומי עוד לא אבדה.

----------------------------

סיור זה הינו חלק מתוך מדריך הסיורים "אומרים ישנה ארץ" שהוציאה עמותת זוכרות ב-2012.
ניתן לרכוש את מדריך הסיורים באתר הוצאת פרדס (באשראי) ובמשרדי עמותת זוכרות (במזומן או בצ'ק). עלות הספר 50 ש"ח לאחר הנחה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות ל: debby@zochrot.org