זוכרות - סיור באללד (לוד)

סיור באללד (לוד) - דיווח מסלול, עדויות ותכנון שיבה\\ דבריו של כהנוביץ' היו עדות מצמררת לא פחות מאשר לצעוד ברחבי העיר, לשמוע את סיפורי המשפחות ולראות את המקומות שאירעו בהם הזוועות, כמו הטבח במסגד, שריפת גופות, קבר אחים, החיים בשכונת הגטו, הגירוש ההמוני, הביזה וההשתלטות על בתי הפלי

12/10/2012

עֻמר אלע'בארי

הקרנת עדויות של אנשי פלמ"ח

הסיור בלוד שהתקיים בשבת 12.10.2012 הסתיים בהקרנת עדויות של לוחמים מהפלמ"ח אשר השתתפו בכיבוש העיר. אחת העדויות, של ירחמיאל כהנוביץ', הייתה קשה במיוחד עבור כ- 40 הצופים, רובם פלסטינים תושבי לוד. חלקם הדריכו זה עתה את הסיור בעירם, סיפרו לקבוצת המסיירים/ות על ההיסטוריה של אללִד (לוד) ועל הזוועות שהיו כרוכות בכיבושה ב – 1948 כפי ששמעו מהוריהם וקראו בספרים. קטעי הוידיאו, מתוך תערוכת עדויות מצולמות של לוחמים ציוניים ב -1948, המוצגת בזוכרות, סיפקו להם הזדמנות נדירה לשמוע בפעם הראשונה בחייהם עדות מפי הישראלי שירה בעצמו פצצה לתוך מסגד דהמש ורצח עשרות אזרחים. דבריו של כהנוביץ' היו עדות מצמררת לא פחות מאשר לצעוד ברחבי העיר, לשמוע את סיפורי המשפחות ולראות את המקומות שאירעו בהם הזוועות, כמו הטבח במסגד, שריפת גופות, קבר אחים, החיים בשכונת הגטו, הגירוש ההמוני, הביזה וההשתלטות על בתי הפליטים.

במהלך הסיור חילקנו חוברת "זוכרות את אללד (לוד)" למשתתפים/ות והעמדנו שלטים שכיוונו אל מקום קבר האחים, שכונת הגטו ומבנה עיריית לוד הפלסטינית עד 1948.

מסלול הסיור

הסיור התחיל בחניון של מבנה עיריית לוד הנוכחית, ליד ככר השוטר, הצטלבות הרחובות החשמונאים ושדרות צה"ל. בית העירייה הוא בית משפחת מְסִיח אלאַסְבַּח, שגורשה מהעיר ב -1948, ועליו נבנו אגפים חדשים. בקצה החניון מכיוון מערב ניתן לראות דוגמה לבית פלסטיני שמדינת ישראל ניכסה והשכירה אותו למשפחות אחרות. ליד העירייה מכיוון צפון מערב ברחוב דני מס, עומד בית פלסטיני בן קומה אחת שבעליו הצליחו להשיב אותו לבעלותם אחרי מאבק משפטי ממושך מול שלטונות המדינה שהפקיעה אותו בטענה שלא היו נוכחים בארץ. המשפחה שהתחילה את מסלול הפליטות שלה ב 1948 עם אישה בהריון מתקדם, התמזל מזלה והוחזרה ללוד בפקודת חייל ישראלי במחסום בן שמן אחרי שראה שהאישה לא מצליחה ללכת. בלוד, הוכנסה המשפחה לתוך שכונת הגטו (מרכז העיר העתיקה באזור המסגד, הכנסייה והמרפאה) עם כ- 500 הפלסטינים שנותרו בעיר. באותה תקופה הפקיעה המדינה את בית המשפחה ושיכנה בו משפחות יהודיות.

מעבר לכיכר, בתחילת רחוב החשמונאים וסמוך לרחוב הנרייט סולד ניתן לראות על גבעה עדינה את בית הקברות המוסלמי של אללד. בית קברות ישן ופעיל עד היום.

הקצה המערבי של העיר לוד הפלסטינית ב - 1948 מרוחק כשני קילומטר מבית הקברות לכיוון מערב.

הסיור התחיל את הדרך עם כ- 70 משתתפים/ות, רובם ישראלים, לכיוון צפון מזרח בשדרות צה"ל. הבית הלבן מצד ימין הוא בית משפחת חנחן. אחת המשפחות הפלסטיניות המעטות שנשארו בעיר למרות הנכּבה.

בהמשך, מצד ימין, אחרי רחוב בלום, רואים חלקת אדמה ריקה. כאן היה בית משפחת חבש. כאן נולד ב- 1926 ג'ורג' חבש מנהיג החזית העממית לשחרור פלסטין.

ממשיכים בשדרות צה"ל, עד פינת בורוכוב. מצד ימין מגרש חנייה עפר. כאן, לפי עדויות זקני לוד הפלסטינים יש קבר אחים. לפי עדות לוחם מהפלמ"ח, הצבא הישראלי ציווה על צעירים פלסטינים לקבור הרוגים בקבר אחים.

בסוף שדרות צה"ל, במפגש עם רחוב הרצוג, עומד בניין עם חזית עגולה, זהו בית עיריית אללד הפלסטינית עד 1948.

מנקודה זו, פונים משדרות צה"ל ימינה, לכיוון מזרח, ברחוב גולומב. אחרי כחמישים מטר הליכה רואים מצד שמאל מבנה בית בד פלסטיני הרוס חלקית. ממשיכים ישר לכיוון המסגד והכנסייה. זה המסגד הגדול ולידו כנסיית סנט גורג' או כנסיית אלח'דר. לא רחוק משם, מצד ימין לפני שמגיעים למסגד, עומד המבנה שהיה בית חולים ב- 1948. מבנה זה הוא רכוש הכנסייה וכיום משמש כבית ספר.

אזור זה, שהיה מרכז העיר העתיקה, כותר ב – 1948 בגדר תיל ורוכזו בו כל המשפחות הפלסטיניות שלא עזבו את העיר. במקום הזה שנקרא "שכונת הגטו" חיו כ- 500 אנשים במשך שנה בתנאי כלא גדול, עם שער מאויש בחיילים ישראלים.

הולכים לכיוון צפון, עוברים את מגרש החנייה של המסגד והכנסייה, נכנסים לשטח עפר, הולכים כמאה מטר ומגיעים לח'אן אלחלו מצד ימין. מבנה עתיק הרוס חלקית, שימש בעבר כפונדק של משפחת אלחלו. המבנה עובר בימים אלה עבודת שימור.

חוזרים לרחוב גולומב, הולכים בחזרה לכיוון צפון מערב, פונים ימינה לחורב הרצוג, בסוף הרחוב פונים שמאלה ברחוב החלוץ ועוצרים בכיכר הפלמ"ח. המסגד מצד שמאל הוא מסגד דהמש שבו ביצעו אנשי הפלמ"ח טבח בכ- 120 אזרחים. לאחר מכן, הביאו אנשי הפלמ"ח צעירים פלסטינים מ"הגטו" והטילו עליהם משימת איסוף הגופות ושריפתן בשטח בית הקברות הסמוך לרחוב כצנלסון, כ- 200 מטר מערבית למסגד ולכיכר הפלמ"ח.

משך הסיור כשעתיים. מסלול רגלי עירוני. אורך המסלול כשני קילומטר.

תכנון שיבה ללוד

במסגרת התכניות של זוכרות לחשיבה מעשית על שיבת הפליטים הפלסטינים ופיתוח רעיונות ומודלים לאופן מימוש השיבה ותכנון המרחב מחדש, החלטנו להקים קבוצת תכנון שיבה לעיר לוד. הקבוצה תורכב מפלסטינים ויהודים, הקשורים לעיר לוד, ומעוניינים – מעבר לתמיכתם בזכות השיבה – ללמוד על העיר בעבר ובהווה ולהציע תוכניות אפשריות לעתיד שתיקחנה בחשבון את שיבה הפליטים של לוד לעירם, ואת המציאות הנוכחית בעיר.

לפרטים נוספים ניתן להתקשר לעמר אלע'בארי 0528743099