זוכרות - סיור באלמג'דל

סיור באלמג'דל - דיווח הן סיפרו כי בין שנת 48 לשנת 50 נותרו במג'דל כשלושת אלפים מתושביה המקוריים אשר רוכזו בגטו מיוחד ואף הם גורשו באישון לילה ללא התראה מוקדמת. למעשה באותו היום בו העירו אותן בלילה והעלו אותן על משאיות התארח משה דיין בביתם ואכל מצלחתם.

20/09/2003

היום יום שבת ה-20 לספטמבר 2003 הגענו כמאה איש אישה וילדים לסיור במג'דל, היום אשקלון היהודית. בשני אוטובוסים מלאים, כשבינינו למעלה מחמישים מעקורי מג'דל, וכן אורחים בין לאומיים רבים התאספנו למרגלות המסגד של מג'דל, שהיום מאכסן את המוזיאון לתולדות אשקלון, שם שמענו את סיפוריהם של עקורי מג'דל מפי עבדאללה זקות ועקורות נוספות ממשפחת אל-חטיב.

הן סיפרו כי בין 48 לשנת 50 נותרו במג'דל כשלושת אלפים מתושביה המקוריים אשר רוכזו בגטו מיוחד ואף הם גורשו באישון לילה ללא התראה מוקדמת. למעשה באותו היום בו העירו אותן בלילה והעלו אותן על משאיות התארח משה דיין בביתם ואכל מצלחתם.

העקורים דיברו על שיבה למג'דל והעירו כי בעבר היו מסתפקים בישיבתם בלוד העיקר שייעשה שלום אולם היום כפי שהמציאות נראית הם חשים כי אינם רצויים גם שם ובעצם בשום מקום ולכן חושבים שוב על חזרה למקומם במג'דל. הם הדגישו עם זאת כי חזרתם לא תיעשה על חשבון היהודים החיים במקום ואין בכוונתם לגרש איש מביתו.

משם המשכנו לפינת הרחובות אל-שוק ואל-אוסטאז אשר היום קרויים על שם הרצל ואלי כהן. שם הוספנו לעמוד השילוט העירוני את השמות המקוריים של הרחובות, על מנת שתושבי המקום ידעו היכן הם עומדים. יהודי אשקלוני ממוצא אלג'יראי ניגש אל העקורים המג'דלאווים ופתח בשיחה בבקשו שיתאזרו בסבלנות כי עוד יבוא היום שנחיה ביחד כאן. אל תכעסו עלי, הוא ביקש, גם אותי הביאו לכאן, אמר. למרות התגובה הזו היו גם מי שגערו בנו ואף קראו קריאות נאצה. אולם האירוע כולו התקיים ברוגע ובנעימות, אפילו לאחר הגעת המשטרה המקומית אשר התעניינה למעשינו. בנוסף לשלטים הללו חיברנו שלט נוסף לתמרור תנועה העומד היכן שהצבא נהג לאסוף את אנשי מג'דל לפני גירושם מהעיר

לאחר שעזבנו את המקום נודע לנו כי היה ניסיון להוריד את השלטים שהצבנו.