לאן נפוצו הפליטים הפלסטינים? כיצד קיבלו אותם מדינות ערב; האם באמת לפלסטינים יש ארץ אחרת?

מיקום הסדק בתכנית הלימודים
יחידה 4, בונים את מדינת ישראל במזרח התיכון: פרק 1, המאבק להקמת המדינה ומלחמת העצמאות בשנים 1949-1945: ז. הסכמי שביתת הנשק והיווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים– בחלק העוסק בהיווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים.

בקיץ 1949 מינה מזכ"ל האו"ם ועדה שתסקור את מצבם הכלכלי של הפליטים הפלסטינים ואורח חייהם במדינות שאליהם הגיעו. הוועדה העריכה כי מספר הפליטים הפלסטינים עומד על כ – 750,000 איש. הארצות העיקריות שאליהן הגיעו היו:
תחת השלטון הירדני: 70,000 בעבר הירדן + 280,000 בגדה המערבית = 350,000 איש
תחת השלטון המצרי: 200,000 שהתרכזו בעיקר ברצועת עזה.
לבנון – 120,000
סוריה – 75,000
עיראק – 4,000
עקורים פנימיים בישראל – 25,000

מתוך: קימרלינג ומגדל, פלסטינים עם בהיווצרותו, 1999

איך לדעתכם הם התקבלו במדינות שאליהן הגיעו?

מצב הפליטים הפלסטינים במדינות הערביות המארחות ומעמדם היו שונים ממדינה למדינה.

ירדן

עבדאללה, מלך ירדן, טען שיש ליישב את הפליטים הפלסטינים מחדש במדינות ערב. לדבריו, אם יחזרו לישראל הם יהיו מקור לחיכוך מתמיד בין ישראל למדינות ערב ועלולים לערער בכך את יציבות האזור. עם זאת, טען, יש לאפשר את חזרתם לישראל של אותם פליטים המתעקשים לשוב ונכונים להיות אזרחי ישראל, אך אלו היו מעטים לדבריו.
ואכן, ב – 1948 הוקמו בירדן 30 מחנות פליטים (20 בגדה המערבית ו – 10 בגדה המזרחית), ולכל הפלסטינים שחפצו בכך הוענקה אזרחות ירדנית עם זכויות פוליטיות מלאות והזכות לקבל שירותים ממשלתיים. כשני שלישים מכלל הפלסטינים שישבו בירדן הפכו בסופו של דבר לאזרחי ירדן.

האם לדעתכם הדאגה ליציבות האזור הייתה האינטרס היחיד שהניע את עבדאללה מלך ירדן לקלוט ולאזרח את הפליטים הפלסטינים בארצו?

לעבדאללה היה אינטרס לקלוט את הפליטים הפלסטינים ולספק להם אזרחות ירדנית, שכן השתלבותם של הפליטים הפלסטינים בירדן נועדה להצדיק את סיפוח השטחים שכבשה במהלך מלחמת 1948, כולל מזרח ירושלים. בימיו של עבדאללה נאסר השימוש במושג "פלסטין" ובמקומו הוגדר האזור כ"גדה המערבית" של נהר הירדן וממלכת ירדן. כבר במהלך המלחמה דאג עבדאללה לפזר את כל הארגונים הפוליטיים וקבוצות של לוחמים פלסטיניים באזורים שכבש. לאחר המלחמה דאג לקלוט את האליטה הפלסטינית במוסדות הפוליטיים של ירדן. ירדן נקטה פעולות של דיכוי ורדיפה במטרה למנוע כל ביטוי פומבי של זהות פלסטינית לאומית. כלומר, עבדאללה ניסה למחוק את הזהות הפלסטינית ואת זכות ההגדרה העצמית שלהם.
ב – 1951 נרצח עבדאללה על ידי מתנקש פלסטיני ובמקומו עלה על כס המלוכה נכדו הצעיר חוסיין. מדיניותו של חוסיין כלפי הפלסטינים לא הייתה שונה במהותה ממדיניות קודמו.
בסוף 2011 היו רשומים בירדן 1,979,580 ובגדה המערבית 727,471 פליטים פלסטינים. מתוכם חיים 385,502 במחנות פליטים בירדן ו – 740,348 במחנות פליטים בגדה המערבית.

מצרים

בשום מקום לא נתקלו הפלסטינים בתנאי חיים קשים יותר מאשר ברצועת עזה, שהייתה לאחד האזורים צפופי האוכלוסין ביותר בעולם. ברצועה הוקמו 8 מחנות פליטים שבהם חיו 200,000 פליטים פלסטינים. הכלכלה ברצועת עזה הייתה במצב נוראי עקב הגעתם של הפליטים, אך גם כתוצאה מהמלחמה. כלכלת עזה וסביבתה, שהתבססה על חקלאות, הייתה קשורה עד למלחמה לכלכלת מחוז הדרום בפלסטין. לאחר המלחמה רוב השטח החקלאי של תושבי הרצועה נכלל בשטחים שמדינת ישראל כבשה זה לא מכבר. עוני מרוד, צפיפות וסבל היו למאפיינים של רצועת עזה.
השלטון המצרי, בניגוד לשלטון הירדני, לא אפשר לפליטים הללו להתאזרח. הממשלה המצרית אף מנעה מהפלסטינים ברצועה הקמת מוסדות והשתתפות בפוליטיקה המצרית. מתוך חשש מפני השפעת הפלסטינים על יציבותה של החברה והמצב הפוליטי במצרים ומפני תחרות בשוק העבודה, הוגבלה ההגירה מהרצועה לתוך מצרים עצמה.
בסוף 2011 היו רשומים ברצועת עזה 1,167,572 פליטים פלסטינים. מתוכם חיים 526,891 במחנות פליטים ברצועת עזה.

לבנון

בלבנון, אליה הגיעו כ – 120,000 פליטים פלסטינים הוקמו 15 מחנות פליטים. מידת השתלבותם בלבנון היא מהנמוכה ביותר מכל המדינות הערביות. השלטונות ראו בהם זרים לכל דבר ולא אפשרו להם לקבל אזרחות לבנונית. חוקים רבים נחקקו על מנת להגבילם למקומות ריכוזם ולמנוע מהם התיישבות של קבע. בין היתר, נמנעה מהם הזכות הבסיסית של חופש העבודה והזכויות הסוציאליות הבסיסיות. בנוסף, הוטלו הגבלות על פיתוח התשתיות בתוך המחנות, על הקצאת מקומות לסטודנטים במוסדות ההשכלה הגבוהה, על קניית מקרקעין ועל עיסוק במקצועות חופשיים. לדברי החוקר סֻהַיְל אל-נאטור: "אפשר לסכם את מדיניות ממשלת לבנון כלפי הפליטים בכך שהיא מדיניות שנועדה להכביד על הפליטים כדי לאלצם לעזוב ולהגר".
בשנת 1982, במהלך מלחמת לבנון הראשונה, ערכו פלנגות נוצריות בלבנון טבח מזעזע במאות תושבי מחנות הפליטים סברה ושתילה. צה"ל סייע לפלנגות בכיתור המחנות ובפצצות תאורה. הערכות מדברות על 800-700 אנשים שנרצחו בטבח הזה. ב – 1983 אף הוקמה ועדת חקירה ממלכתית – ועדת כהן – על מנת לבחון האם הטענות של הקהילה הבינלאומית, על כך שישראל הייתה מעורבת בטבח, הן נכונות. מסקנות הועדה קבעו שלא נמצאו עדויות למעורבות ישירה של צה"ל בטבח, אך קציני צה"ל ידעו משלב מסוים על המתרחש ולא פעלו על מנת להפסיק את הטבח. בין היתר, המליצה הוועדה ששר הביטחון דאז, אריאל שרון, יסיים את כהונתו ושתיק הביטחון לא יופקד עוד בידיו.
בסוף 2011 היו רשומים בלבנון 436,154 פליטים פלסטינים. מתוכם חיים 253,258 במחנות פליטים בלבנון.

סוריה

אל סוריה הגיעו כ – 75,000 פליטים פלסטינים והוקמו בה 14 מחנות פליטים. מידת השתלבותם בסוריה נחשבת לגבוהה במיוחד. ב – 10 ביולי 1956 נחקק בסוריה חוק שקבע כי הפלסטינים שווים מבחינה אזרחית לסורים בכל הנוגע לעבודה, מסחר, שירות צבאי, חינוך ובריאות. הוענקה להם גם הזכות לבחור ולהיבחר לפרלמנט הסורי. המגבלה העיקרית שהוטלה על הפליטים היא, שלכל פליט בעל משפחה הותר להיות בעלים של בית אחד בלבד ונאסר עליהם לקנות אדמה חקלאית כדי למנוע התבססות של קבע בסוריה.
בסוף 2011 היו רשומים בסוריה 486,946 פליטים פלסטינים. מתוכם חיים 309,584 במחנות פליטים בסוריה.
בעקבות מלחמת האזרחים המשתוללת בסוריה מאז 2011, מצאו עצמם פליטים פלסטינים החיים בסוריה במצב של פליטות כפולה. רובם מוגדרים כעקורים פנימיים בתוך סוריה ולמעלה מ – 110,000 מהם נאלצו להימלט על נפשם מסוריה בחפשם אחר מקום מקלט. זו משימה לא פשוטה עבור כל הפליטים מסוריה אך בעיקר עבור אלו הפלסטינים. ב – 2015 סגרו לבנון וירדן את הגבול בפני פליטים פלסטינים מסוריה ואלו נאלצו לצאת למסע ארוך אל עבר אירופה. עובדת היות רבים מהם מחוסרי אזרחות סורית מעכבת ומקשה מאד את קבלת אישורי השהייה במדינות המקלט האירופאיות.

ניתן להציג מפות על הפליטות הפלסטינית (ראו במצגת הנלוות. להורדת המצגת), וכן מומלץ להוסיף תמונות ממחנות פליטים (חפשו בגוגל-תמונות לפי שמות המחנות).

דיון

מה אתם חושבים עכשיו? אם הייתם פלסטינים, האם הייתם מרגישים בבית בירדן, מצרים, סוריה ולבנון?

לפי הגדרת הפליטים הפלסטינים של אונר"א, סוכנות האו"ם לסיוע לפליטים הפלסטינים, צאצאי הפליטים הפלסטינים מ – 1948 נחשבים גם הם לפליטים. כתוצאה מהגדרה זו, על פי נתוני ארגון בדיל (Badil – ארגון זכויות אדם פלסטיני המשמש מרכז מידע לענייני פליטים פלסטינים), נכון לסוף 2014 מפוזרים ברחבי העולם, 7.98 מיליון פליטים פלסטינים.  במשרדי אונר"א רשומים 5,094,886 פליטים פלסטינים. למעשה, מהווים הפלסטינים את קבוצת הפליטים הגדולה בעולם.

דיון

למה לדעתכם הגדרת הפליטות הפלסטינית כוללת גם את הצאצאים שלהם, בניגוד להגדרת הפליטות הרגילה? האם מוצדק בעיניכם שגם צאצאי הפליטים הפלסטינים נחשבים לפליטים?

להגדרה זו יש סיבות פוליטיות: מדינות ערב לא רצו לקלוט את הפליטים הפלסטינים ואת צאצאיהם לתוכם, ולכן העדיפו לשמר את בעיית הפליטים. גם רבים מהפלסטינים לא רצו להיקלט במדינות ערב ושמרו על כמיהתם למדינה משלהם. כל עוד כמות הפליטים הפלסטינים ממשיכה לעלות, מאבקם זוכה לתשומת לב בינלאומית.
אך להגדרה זו יש גם סיבות הומניטריות: מכיוון שמדינת פלסטין שהייתה אמורה לקום על פי תכנית החלוקה מעולם לא הוקמה, וכיום היא נמצאת תחת שליטתה המוחלטת של ישראל, אין לפלסטינים מולדת לשוב אליה. רבים מצאצאיהם חסרי אזרחות ותלויים בהכנסת האורחים של המדינות אליהם הגיעו. מכיוון שהם חסרי אזרחות הם גם חסרי הגנה וזכויות האדם הבסיסיות שלהם נפגעות. כלומר, הפליטות הפלסטינית היא פליטות מתמשכת ולכן היא עוברת גם לדורות הבאים.