הוויכוח ביישוב על התגובה הראויה למרד הערבי; ניצחון הגישה הקוראת לשימוש בטרור יהודי, זאת בניגוד לגישה הרווחת של ניצחון מדיניות ההבלגה.

---

מיקום הסדק בתכנית הלימודים
יחידה 4, בונים את מדינת ישראל במזרח התיכון: פרק המבוא, בנין הבית הלאומי בשנים 1945-1920: ד. התפתחות המתח בין היהודים לערבים והיערכות היישוב בתחום הביטחון – בחלק העוסק בעמדות היישוב היהודי.

---

הערה: ניתן להשתמש בסדק זה כמטלה הביתה, ראו הצעה בסוף הסדק.

פעולות הטרור היהודי נגד הבריטים מתוארות בזיכרון הקולקטיבי שלנו כחלק ממרי לאומי נגד כובש זר וכמאבק לשחרור ולעצמאות. פעולותיהם של הפלסטינים נגד הבריטים ונגד היהודים, לעומת זאת, נתפסות בנרטיב הציוני כפעולות טרור לכל דבר, חסרות לגיטימיות וחסרות הצדקה. זאת על אף, ששני העמים נאבקו על שחרור הארץ לשם הקמת מדינה עצמאית ריבונית. כך למשל כונה "המרד הערבי" של 1939-1936 כתקופת "מאורעות" ולא כתקופת מרד, שכן המונח "מרד ערבי" מכיר למעשה בקיומה של זהות לאומית פלסטינית היוצאת במאבק מאורגן כנגד הכובש הבריטי במטרה להשתחרר ולהשיג עצמאות, בדומה ל"תנועת המרי העברי" שפעלה בשנות ה -40 כנגד הבריטים. הבחירה, אם כן, במונח "מאורעות" היא חלק מהשיח השולל את הזהות הלאומית הפלסטינית בכלל ואת הלגיטימיות של המאבק הלאומי הפלסטיני בפרט.
למעשה, מ – 1929 עד פרוץ מלחמת העולם השנייה ב 1939 (עשור אחד!) נרשמו יותר מ – 10,000 תקריות בהן נהרגו לפחות 2,000 איש, יותר ממחציתם פלסטינים, למעלה מ – 150 בריטים וקצת למעלה מ – 400 יהודים.
בתקופת המרד הערבי כוונו פעולות הטרור הערבי בתחילה כנגד הבריטים, אך בהדרגה הלכו ורבו הפגיעות ביהודים. בתקופה זו בוצעו רוב מעשי הטרור בעזרת מוקשים, פצצות ויריות ממארבים, שפגעו באנשים שנסעו בדרכים או ששהו ביישובים מבודדים. אך גם בערים הגדולות, כמו תל אביב, חששו אנשים מפני פצצות שהושלכו מבעד לחלון הרכבת ביפו או מפני פצצה שהונחה בבית קפה. העימות בין שני העמים הפך לאיום ביטחוני אישי של כל אדם, בכל יום ובכל שעה. תקופת המרד הערבי הייתה לשגרה של זוועה.
ככל שגברו האירועים הללו, הלכה וגברה התביעה לפעולות תגמול ונקם.

האם התביעה למעשי נקם נענתה על ידי הנהגת היישוב? האם היישוב היהודי אכן יזם פעולות טרור נגדיות נגד הערבים?

היוזמות הראשונות לפעולות נקם היו ספונטניות. כך למשל, עוברים ושבים בתל אביב התנפלו על שני ילדים ערבים, מצחצחי נעליים, והכו אותם. בן-גוריון הבין מיד את הסכנה בהתנהגות זו ודרש הבלגה. השאלה העיקרית שעמדה לנגד עיניו הייתה, האם הטרור הנגדי יועיל למטרות הציוניות או לא, והאם הוא מוסרי או פסול.

עבודה בקבוצות

חלוקה לקבוצות של ארבעה. חצי מהקבוצות צריכות לנסח טיעונים בעד טרור נגדי והחצי השני נגד טרור נגדי.
לקבוצות שאמורות לספק נימוקים בעד טרור נגדי אפשר לחלק את הטקסט הבא:

"יהודים!
אנחנו הפקר בארץ הזאת! ההנהגה מרמה אתכם, כשהיא אומרת, שסידרה את הגנתכם, אנחנו הפקר במושבות, הפקר בערים, הפקר בתל אביב, אנחנו נשינו, ילדינו, אחינו, אחיותינו הפקר למרצח הערבי, -
ונהיה הפקר כל זמן שתהיו נכנעים לשיטת הכזב הזאת, שיטת 'ההבלגה הפסיבית'.
יהודים!
[...]
ישנה רק דרך אחת להשלטת סדר ובטחון בארץ – והיא העברת המלחמה לשטחי הישוב הערבי והטלת פחד ואימה על המרצחים הערביים!
[...]
תהא סיסמתנו 'כפל דם תחת דם!' – ודרך הגנתנו – הטלת חורבן ואימה על ישוב האויב הערבי וקטיעת יד המרצח הערבי בטרם ירימה לרצחנו!" (כרוז אצ"ל, 3 באוקטובר 1938)

לקבוצות שאמורות לספק נימוקים נגד טרור נגדי אפשר לחלק את הטקסט הבא:

אחרי כ - 10 דקות, נהלו דיבייט בכיתה בסוגיה זו. נציגי קבוצות בעד ונציגי קבוצות נגד יתווכחו האם היישוב היהודי היה צריך להגיב בטרור נגדי? האם פעולה אלימה נגד היישוב הפלסטיני הייתה מועילה?

טיעונים מרכזיים בעד הבלגה ונגד טרור נגדי: טרור נגדי עלול להוביל למעגלי נקמה ולשפיכות דמים שאין להם סוף. בנוסף, פעולות של טרור יהודי היו עלולות לפגוע בשיתוף הפעולה עם הבריטים.
טיעונים מרכזיים בעד טרור נגדי ונגד הבלגה: אלו שדרשו לפעול טענו שהבלגה עלולה להתפרש על ידי הפלסטינים כחולשה, ופרשנות זו תוביל להתגברות מעשי הטרור כנגד היהודים. הכבוד הלאומי יהודי דורש פעולות טרור ובמצב המלחמה הקיים בין העמים אין ערבים חפים מפשע.

ניצחון התומכים בטרור יהודי

יצר הנקם והנימוקים לטרור נגדי גברו והפיחו רוח חיים באצ"ל. הארגון תקף ורצח ערבים באמצעות מארבים, השלכת פצצות לבתי קפה ערביים, הטמנת פצצות בשווקים ערביים. מסע הטרור היהודי נמשך עד לסוף "המרד הערבי" ב – 1939 וכלל יותר מ – 60 התקפות טרור.

מומלץ להראות לתלמידים רשימה חלקית של פיגועים שיזם אצ"ל במהלך שנות "המרד הערבי" – ראו טבלה בסוף סדק זה וכן במצגת התמונות הנלוות לחוברת (להורדת המצגת).

בשלבים הראשונים גינתה הנהגת הישוב שוב ושוב את הטרור היהודי. אך ככל שהגביר האצ"ל את פעולותיו כך דרשו צעירי תנועת העבודה וחברי "ההגנה" פעולה תקיפה יותר נגד הפלסטינים ולא אחת נגררו אף הם למעשי נקם המאבק בין המחתרות השונות, "ההגנה" והאצ"ל, היה על השאלה מי הם הפטריוטים האמתיים, ובהדרגה הפך הפטריוטיזם למילה נרדפת לאלימות וכוח, מי שמפעיל יותר כוח ונוקט באמצעים אלימים יותר מבלי לעסוק במוסר ובחמלה הוא הפטריוט האמיתי.
בקיץ 1939 הסכים בן גוריון, בעקבות הלחץ של צעירי "ההגנה", להקים ארגון נקם שיהיה כפוף לו. אלה היו היחידות לביצוע "פעולות מיוחדות" (פו"ם). הפו"ם הוקם כביכול על מנת לפגוע ב"ערבים עם דם על הידיים" ולפעול נגד הבריטים, אולם מדי פעם התרחבו פעולותיו של הפו"ם וידיו האלימות הגיעו גם לחפים מפשע. בפעולת נקם בכפר הערבי לוביה שבגליל התחתון, התגנבו אנשי הפו"ם אל הכפר בשעת לילה מאוחרת. הם בחרו בית אחד שבו דלקו האורות והציצו פנימה. בבית ישבו שלושה גברים ושתי נשים ולפניהם, על הרצפה, מונחת גופת מת. הם התקרבו לחלון וירו פנימה. שני גברים ואישה אחת נהרגו. בין שלושת הפצועים היה ילד בן שנתיים וילדה בת עשר.

דיון

• האם אתם חושבים שיש הבדל בין פעולת המחתרות היהודיות לבין פעולותיהם של הפלסטינים?
• למה לדעתכם החליט משרד החינוך הישראלי להשמיט את המידע הזה ולא לחשוף אתכם לפעולות הטרור היהודי? האם ההחלטה הזו נכונה לדעתכם?
• לאחר שלמדתם על פעולות הטרור היהודי בהיסטוריה, ויש עוד דוגמאות רבות של טרור יהודי מאז הקמת מדינת ישראל (רצח אמיל גרינצווייג, המחתרת היהודית, ברוך גולדשטיין, יגאל עמיר, תג מחיר ועוד), האם אפשר לקרוא לפעולות הטרור היהודי "עשבים שוטים", כפי שנוהגת הממשלה לטעון כיום או שמא מדובר בדפוס פעולה חוזר המאפיין את הציונות מראשיתה?

הצעה לשלב מטלה הביתה בסדק זה

לחלק את הכיתה לשתי קבוצות, לכל אחת מהקבוצות יש לחלק אחד מקטעי המקור העוסקים בוויכוח על יעילות ומוסריות השימוש בטרור בתקופת היישוב.
כל אחד מהתלמידים צריך לחלץ בבית את הטענות התומכות/מתנגדות לשימוש בטרור, בתלוי בקטע המקור שקיבל. על כל תלמיד להוסיף טיעונים משלו התומכים או מתנגדים לשימוש בטרור.
בשיעור הבא יש לפתוח בדיבייט על הנושא. תלמידים שקראו את הקטע התומך בטרור יציגו את הטיעונים המופיעים בקטע שלהם ואת אלו שהעלו באופן עצמאי ותלמידים שקראו את הקטע המתנגד לטרור יציגו את הטיעונים המופיעים בקטע שלהם ואת אלו שהעלו באופן עצמאי. בסוף הדיבייט ניתן ואף רצוי להציג בפני התלמידים את המידע הנמצא בסדק תחת תת-הכותרת "ניצחון הטרור היהודי".

רשימה חלקית של פיגועים שיזם אצ"ל במהלך שנות "המרד הערבי"

תאריך             פיגוע טרור

מרץ 1937       רצח 2 פלסטינים בחוף בת-ים

14.11.37         10 פלסטינים הרוגים בהתקפה על יישובים ערבים בסביבות ירושלים

12.4.1938       2 פלסטינים ו – 2 שוטרים בריטים הרוגים בעקבות הנחת פצצה ברכבת                     בחיפה

17.4.1938       הרוג פלסטיני אחד בעקבות הנחת פצצה בבית קפה בחיפה

17.5.1938       שוטר פלסטיני הרוג בהתקפה על אוטובוס בכביש ירושלים-חברון

24.5.1938       3 פלסטינים הרוגים בפיגוע ירי בחיפה

23.6.1938       2 פלסטינים הרוגים ליד תל אביב

26.6.1938       7 פלסטינים נהרגו בפיגוע ירי בחצר בית חולים בחיפה

סוף יוני 1938   מספר רב של הרוגים פלסטינים בעקבות זריקת פצצה לשוק ערבי                            הומה אדם בירושלים

5.7.1938         7 פלסטינים הרוגים במספר פיגועי ירי בתל אביב

5.7.1938         3 פלסטינים הרוגים בעקבות הנחת פצצה באוטובוס בירושלים

5.7.1938         פלסטיני הרוג בהתקפה נוספת בירושלים

6.7.1938         18 פלסטינים ו – 5 יהודים הרוגים בעקבות הנחת שתי פצצות בשוק                          ערבי בחיפה. יותר מ 60 פצועים.

8.7.1938         4 פלסטינים הרוגים בעקבות הנחת פצצה בירושלים

16.7.1938       10 פלסטינים הרוגים בעקבות הנחת פצצה בשוק בירושלים.

25.7.1938       43 פלסטינים הרוגים בעקבות הנחת פצצה בשוק בחיפה.

26.8.1938       24 פלסטינים הרוגים בעקבות הנחת פצצה בשוק ביפו.

27.2.1939       33 פלסטינים הרוגים במספר התקפות, ביניהן 24 פלסטינים הרוגים                         בעקבות הנחת פצצה בשוק ערבי בחיפה ו – 4 הרוגים בעקבות הנחת                         פצצה בשוק ירקות ערבי בירושלים.

29.5.1939      5 פלסטינים הרוגים בעקבות הנחת מוקש בקולנוע בירושלים.

29.5.1939      5 פלסטינים הרוגים בעקבות פשיטה על כפר פלסטיני.

2.6.1939        5 פלסטינים הרוגים בעקבות הנחת פצצה בשער יפו בירושלים.

12.6.1939       חבלן בריטי נהרג בניסיון לנטרל פצצה שהונחה בסניף דואר בירושלים.

16.6.1939       6 פלסטינים הרוגים במספר התקפות בירושלים.

19.6.1939       20 פלסטינים הרוגים בעקבות התפוצצות חמור נפץ בשוק ערבי בחיפה.

29.6.1939       13 פלסטינים הרוגים במספר התקפות ירי באזור יפו

30.6.1939       הרוג פלסטיני בשוק בירושלים

30.6.1939       2 פלסטינים נורו ונהרגו בכפר ליפתא

3.7.1939         הרוג פלסטיני בעקבות הטמנת פצצה בשוק בחיפה

4.7.1939         2 פלסטינים הרוגים בשתי התקפות בירושלים

20.7.1939       הרוג פלסטיני בתחנת רכבת ביפו

20.7.1939       6 פלסטינים הרוגים במספר התקפות בתל אביב

20.7.1939       3 פלסטינים נרצחו ברחובות

27.8.1939       2 חיילים בריטים נהרגו ממוקש שהונח בירושלים