יארא מחאג׳נה, רצועה ג׳, מיצב וידיאו, 2019
להורדת המערך (כולל דפי קריאה, תרגילים ועוד)
לפני הקריאה
- צפיה ב״חוצה ישראל״ של קובי מידן עם סמי מיכאל
- קריאת קטעים מהמניפסט הקומוניסטי או האזנה ל״אינטרנציונל הסוציאליסטי״ ולמידת מילות השיר
קריאת הרומן
- קריאת הפרק הראשון של הספר ביחד
שיחה:
א.אילו דמויות אנחנו פוגשים כאן?
ב.מה מאפיין כל אחת מהדמויות?
ג.מה הקשרים בין הדמויות?
ד.יש כאן מתח בין כמה וכמה השקפות.
לגבי אילו עניינים עולים קונפליקטים?
ה.על־פי הפרק הראשון, במה לדעתכם יעסוק הספר? - קריאה עצמאית של הספר על־ידי התלמידים
בזמן קריאת הספר, כל תלמידה בוחרת דמות ומתמקדת בה, מסמנת וכותבת לעצמה רשימות עליה:
א.בחרי באחת מן הדמויות הבאות:
פתחי, פואד, מרדוך, שושנה, שולה
- בזמן הקריאה כתבי לעצמך את קורות החיים של הדמות
- התבונני במפה במסלול שעושה הדמות במהלך חייה
- התמקדי בהתלבטות בפניה הדמות עומדת ומצאי כיצד התמודדה
עמה סמני וכתבי לעצמך פרטים מעניינים וחשובים אודות הדמות.
ב.בחרי באחת מדמויות המשנה הבאות — רמי, עידו, טובה, עבלה, ווצפי, אמיר
וחשבי על התפתחות ומורכבות הקשר בינה לבין הדמות הראשית בה בחרת
לאחר הקריאה
- פעילות בכיתה — על איזו דמות נאמר המשפט....
- שיחה על קריאת הספר — מה עורר קושי בקריאה? ומאיזו בחינה זה מועיל להתמודד עם ספר כזה?
- עבודה בקבוצות — דיון בנושאים העולים בספר
כל קבוצה מקבלת כרטיסיות לדיון על האופן שבו כל נושא
בא לידי ביטוי בספר. אחר כך משתפים את הכיתה - שיעור על המונולוגים של מרדוך המשובצים בתוך הלך־המחשבה
של שולה - עמ׳ 155, עמ׳ 180, עמ׳ 202, עמ׳ 277, עמ׳ 325
א.כל זוג קורא את אחד המונולוגים, משוחח עליו ולאחר מכן עונה
על השאלות:
איזה מידע נוסף על מרדוך אנו לומדים ממונולוג זה?
מה אפשר להבין מאישיותו ומקורותיו של מרדוך על אופי האדם?
מה אפשר ללמוד מהם על הפוליטיקה במזרח־התיכון?
מדוע לדעתכם משובץ המונולוג הזה דווקא במקום זה ברומן?
כל זוג מציג את המונולוג שלו בפני זוג אחר.
ב.שיחה כיתתית:
מה תפקיד המונולוגים הפנימיים של מרדוך ברומן?
מה אפשר ללמוד מהם על הקשר בין שולה למרדוך?
מה לדעתכם חשיבות העובדה שמרדוך יצא להילחם
במלחמת יום הכיפורים?
מה לדעתכם עלה בגורלו של מרדוך? האם יחזור הביתה?
האם אפשר לטעון, שהדמות של מרדוך מייצגת את הדמות של
סמי מיכאל עצמו? - דף עבודה — המושג ״חסות״ ומשמעותו בספר
- דף קריאה — פסקאות שכתבו תלמידים על המושג ״חסות״ ומשמעותו בספר
- דף עבודה — משפטים על הדמויות
- סיום הספר ומשמעותו
א.קריאת פרק 24 בקול — כל תלמיד כותב במחברת מה חשוב
בעיניו בפרק זה
ב.שיחה:
מה משמעות החלום של שולה?
מה הקשר בין פתחי ושולה ולאן הוא מתפתח בפרק זה?
מה לדעתכן מבטא המשפט האחרון? למשל ניכור, ריחוק וחוסר
תקווה, חזרה אל הסטריאוטיפים שהם מעין קליפה. - שיחה: חיבור לקורות חייו של הסופר
א.בראיון עמו על הרומן ״חסות״ אמר סמי מיכאל:
״זה הספר הראשון שמציג את הערבי כבן אדם כמוני. עד אז הערבי תואר בספרות העברית לא רק כאויב, אלא השונות הזאת הייתה מהולה בהרבה גזענות, שאנחנו שייכים לגזע עליון, לגזע הומאני, לגזע אינטלקטואלי, בעוד שהיריב הוא מדשדש כתת־אדם, כפושע, כשודד, ולכן הדמות שלו השתקפה כך בספרות העברית...ראיתי את העוול שנעשה להם לא רק על ידי הממשל הצבאי אלא גם בספרות העברית, וזה הפסד ענק גם לספרות העברית וגם עיוות המציאות.״
האם לדעתכן העובדה שסמי מיכאל נולד וגדל בעיראק היא שאפשרה לו לתאר את הערבי ״כבן אדם כמוני״, אחרי עשרות שנים של כתיבה סטריאוטיפית ולעתים גזענית, בעיקר מצד סופרים ממוצא אשכנזי?
ב.עם הגעתו לישראל, השתקע סמי מיכאל ביפו, אך חברים ערבים במפלגה הקומוניסטית (בהם אמיל חביבי) עזרו לו לעבור לחיפה וסידרו לו עבודה ככתב וחבר מערכת בכמה עיתונים בערבית. ב־1974, כשאינו מוכר לקוראי הספרות העברית, פרסם את ספרו הראשון, ״שווים ושווים יותר״, ובו ביקורת חריפה על יחס האליטה הישראלית־האשכנזית כלפי היהודים המזרחיים. עם השנים הפך מיכאל לאחד הסופרים הישראלים הנקראים ביותר בארץ ובחו״ל, ויצירותיו עובדו לתיאטרון ולקולנוע. מאז 2001 משמש מיכאל כנשיא האגודה לזכויות האזרח בישראל.
מה אפשר ללמוד מחייו של מיכאל על אפשרויות של חיים משותפים ושוויוניים בין יהודים לבין ערבים בארץ?
- דף עבודה — הכנה לבחינה: השלמת פסקאות שכתבו תלמידי י״ב
על הספר - בחינה עם ספרים פתוחים