מיכאל חלאק, החיים בבועה, 2020
להורדת המערך (כולל דפי קריאה, תרגילים ועוד)
סדר הוראת הנושאים שעולים מן הספר תלוי בהעדפת המורה, באופי הכיתה ובסדר הקריאה.
סופר ערבי כותב עברית?
א. דף קריאה — סופר ערבי כותב עברית?
ב. דיאלוג בין עמדות
הסיפור הבלשי
א. למידת מבנה הסיפור הבלשי
תעלומה > מעקב > העלאת השערות > מציאת עדויות >
הצבעה על חשודים > מציאת הוכחות > הפניית אצבע מאשימה > פתרון
ב. דף עבודה — המבנה הבלשי ברומן
דמויות אנלוגיות זו לזו
העובד הסוציאלי והעורך דין — הערבי העני והערבי העשיר
יונתן פורשמידט ואמיר להב — היהודי והערבי
סאטירה
א. הספר מביע ביקורת חברתית חריפה על החברה הישראלית
ביקורת על היהודים — גזענות בוטה, התנשאות של שמאלנים
כלפי הערבים, אפליה ממוסדת נגד הערבים (משרד הפנים,
האוניברסיטה, בית הקפה)
ביקורת על הערבים — מיזוגניה (אמו של אמיר להב), שתלטנות
כלפי נשים, התמכרות למותגים, נובורישיות, התנשאות כלפי מי
שבא ממקום ״פחות טוב״
ב. דף עבודה — ביקורת חברתית
הסוואה, התחפשות, שינוי זהות
אצל עורך הדין — שימוש במקצוע להגדרה עצמית; עשיית רושם, שימוש במילה ״אמיתי״
אצל העובד הסוציאלי — השלה איטית של הזהות הערבית עד להמתה מוחלטת של הערבי ובחירת הזהות היהודית על פניה
דמות התלוש הערבי־ישראלי כגלגול של דמות התלוש היהודי
א. מסורת מול מודרניות / כפר מול עיר / דת מול השכלה / עוני מול עושר
חוסר ביטחון, ערעור, חוסר שייכות במצב החדש אך גם חוסר
שייכות אל המקום בו גדל. יונתן בראיון לבצלאל: ״פורטרט עצמי:
טרם התגבש״. עורך הדין בבחינה העצמית הבלתי פוסקת ובנסיון
להרשים כל הזמן.
ב. דף עבודה — דמות התלוש (ניתן גם לבצע בכיתה על הלוח)
הקנאה כאובססיה
א. חושפת את הרגשות האמיתיים של עורך הדין, ואת עובדת היותו
פחות ליברלי מכפי שחשב.
ב. מניעה את העלילה, מקשרת בין שתי העלילות השונות, ומתפרצת
שוב במשפט האחרון של הספר.
ג. הקנאה מתעוררת בשל פתק שנמצא בספר, כאשר גם ספר זה
(״סונטת קרויצר״ מאת טולסטוי) עוסק בקנאה הרסנית בין
גבר לאישתו.
משמעות שם הספר
א. גוף שני יחיד הוא ״אתה״, כלומר האחר. עבור הערבי זהו היהודי,
יונתן, שהעבודה של אמיר אצלו מאפשרת התבוננות והכרות
אינטימית עם חייו.
ב. הגוף השני — הגוף של יונתן — הופך ליחיד — השניים הופכים
אחד, מתמזגים.
נושאים מומלצים לשיחה בתום הקריאה
- גזענות ואפלייה כסוגיה מבנית, שפוגעת בקבוצות מיעוט ומגבילה את אפשרויות ההתפתחות של חבריה, גם אם אלו מאמצים צורת חיים ״אוניברסלית״ קפיטליסטית ופוסט־לאומית.
- ריבוד צורות של דיכוי ואפליה — לאומית, מעמדית, מגדרית...
האם הדיכוי של אישה פלסטינית שונה משל גבר פלסטיני?
האם הוא שונה מהדיכוי של אישה יהודיה?
האם הדיכוי של פלסטינים ממעמד חברתי־כלכלי גבוה שונה מזה של פלסטינים ממעמד חברתי־כלכלי נמוך? - הספר שופך אור על מעגלים חברתיים שונים בתוך החברה הערבית בישראל, זאת בניגוד לתפיסה של ״הפלסטינים״ כמקשה אחת.
אילו מעגלים כאלה עולים בספר? מה אתם יודעים עליהם?
(למשל: ערבים עשירים, סטודנטים פלסטינים, ערביי הגליל ירושלים/המשולש) - נסו לדמיין מה הייתה מרגישה פלסטינית החיה בגדה המערבית או פלסטיני החי במחנה פליטים בלבנון לו היו קוראים את הספר.