זנדר קרומבאך, קרמיקה ארמנית בירושלים, 2018

להורדת המערך (כולל דפי קריאה, תרגילים ועוד)

לפני הקריאה

1. התבוננות משותפת בעטיפת הספר וניתוח הציור:
   מי הדמות שמצויירת על העטיפה? בת כמה היא נראית לכם?
   תסתכלו על המבט שלה — מה היא מרגישה?
   מה האופי שלה, לדעתכם?
   איפה היא יושבת? ומהו הנוף שרואים מאחוריה?
   מצד אחד — מופיע פה מטוס, ומצד שני — העיר העתיקה בירושלים.
   מה יכול להיות הקשר ביניהם? ואיך הם יתקשרו לדעתכם אל הנערה?
   במה עוד אתם מבחינים בתמונה?
   אילו צבעים מופיעים על העטיפה הזו? ואיזו אווירה הם יוצרים?
   מה משמעות שם הספר?

   קריאת הרומן

1. קריאת חמשת הפרקים הראשונים של הספר
2. דף עבודה — אפיון דמויות וקשיי ההגירה
3. קריאת החיבור של ליאנה על ירושלים — עמ׳ 40–44
   שאלות בכתב:
   א.באילו מילים מתאר אביה של ליאנה את ילדותו בירושלים?
   ב.אילו עמים חיו יחדיו בירושלים שלפני מלחמת 1948?
   ג.מה גרם למלחמה לדברי אביה של ליאנה?
   האם את מסכימה איתו?
   האם את מסכימה עם דבריו, שאילו ״הפוליטיקאים שהחליטו את
   ההחלטות הגורליות היו מחליפים ביניהם קינוחים, זה היה עוזר״
   ומאפשר להגיע לשלום?
   ד.מה הוא ראה במלחמה, ואילו רגשות היא השאירה בו?
   ה.לאן היגר אביה של ליאנה בזמן המלחמה? האם לדעתך עשה
   מעשה נבון?
   ו.לאן עברו בני־משפחתו?
   ז.האם ניסו לחזור לביתם? ומה מצאו?
4. קריאת הפרקים על סיתי — עמ׳ 61–68, עמ׳ 94–101
   המורה תשאל את התלמידים על קורות־החיים, האופי, והקשר הנרקם בין ליאנה וסיתי.
5. דף עבודה — המוטו והשירים הקטנים
6. קריאת החיבור של רפיק על ליאנה — עמ׳ 148–149
   כל תלמיד כותב על אחיו / אחותו כפי שרפיק כתב על אחותו
7. קריאת הפרק ״מה אפשר לקנות בירושלים״ — עמ׳ 130–132
8. דף עבודה — תפזורת: הדברים שאפשר לקנות בירושלים
9. קריאת הפרק ״לעיני כל״ — עמ׳ 133–134
   שיחה:
   איך ליאנה מרגישה כשאבא שלה אומר לה לא להסתרק בחוץ?
   האם גם לכם קרה שאמרו לכם איפה להסתרק או מה ללבוש?
   האם הבנתם למה אומרים כך או כעסתם?
   האם יש בגדים שמתאימים בשכונה מסויימת, ולא בשכונה אחרת?
   האם קרה שלבשתם משהו והרגשתם מאד בולטים בגלל זה?
   לדעתכם זה נבע מטעות שלכם, או של הסביבה?
10. קריאת הפרקים על הפגישה עם עומר — עמ׳ 158–180
11. דף עבודה — השלמת משפטים: המפגש של ליאנה עם עומר
12. משימה — התלמידים יכינו הרצאות קצרות על דמויות הספר
    חלוקת דמויות לתלמידים
    כל תלמיד קורא על הדמות שלו וכותב ראשי־פרקים להרצאה
13. קריאת הפרק ״מים ואפר״ — עמ׳ 191–196
    שיחה:
    מה ליאנה מרגישה כשהיא רואה מה עשו לסבתא שלה?
    מה היא מבינה עכשיו על הארץ אליה הם הגיעו?
14. שאלה: למה נקרא הספר ״חביבי״?
15. קריאת הפרק בעמ׳ 221–224
16. התלמידים יציגו את ההרצאות הקצרות על הדמויות
17. קריאת הפרק בעמ׳ 231–242
    שאלות:
    א.למה עצרו את אבא של ליאנה?
    ב.במה החיילים חשדו בחאלד?
    ג.ההתמודדות של ליאנה עם המעצר של אביה בוגרת ומרשימה.
    תארו את מעשיה ואת היכולות שהפגינה.
    ד.מה בהתנהגותה של ליאנה מפתיע את החיילים?
18. קריאת הפרק על הביקור של עומר בכפר — עמ׳ 252–255
    שאלות:
    א.למה היה לאבא של ליאנה קושי לקבל את עומר?
    ב.מה גורם לו עכשיו לשנות את היחס לעומר?
    ג.עומר מאד רצה לבקר בכפר. למה הביקור הזה חשוב לו?
    ד. במהלך הנסיעה, עומר מסתכל על ההרים והכפרים שבדרך, ואומר:
    ״האדמות האלה לא נראות נטושות. הכפרים נראים עתיקים מאד. ידעתי שזה לא נכון.״ ואבא של ליאנה עונה לו: ״מי אומר שהן נטושות?״.
    השיחה הזו מראה שיש דרכים שונות להסתכל ולחשוב על הארץ.
    מי טוען שהאדמות נטושות ואף אחד לא גר בהן?
    ומי טוען שהפלסטינים חיים על האדמות כבר זמן רב?
    איך מתמודד עומר עם ההבדל בהשקפות העולם?
    ה.איך סיתי מקבלת את עומר, ולמה קבלת־הפנים שלה מרגשת מאד?
    ו.מה הילדים עושים בכפר, וממה הם הכי נהנים?
    ז.איזה סוד מגלה סיתי לבני המשפחה, ואילו צדדים חדשים שלה מתגלים כך?
19. קריאת הספר עד סופו

לאחר הקריאה

1. בחינה
2. קריאת דף מידע על הפליטות הפלסטינית ומחנות הפליטים

מומלץ לשלב במהלך הוראת הרומן מידע על הפליטים הפלסטינים — לקרוא את דף המידע המצורף, להציג תמונות ולצפות בסרטים. להלן כמה סרטים מומלצים, רשימה מקיפה יותר אפשר למצוא באתר זוכרות:

השבּאבּ של ירמוכּ, אקסל סלווטרי־סינז, 2013, 82 דקות. סרט תיעודי העוקב אחר קבוצת צעירות וצעירים ממחנה הפליטים הפלסטיני שבסוריה. בין שעמום לתקווה, כמיהה למרד, תשוקות ואידאלים, הסרט מאפשר הצצה אינטימית ושנונה לחיי הדור השלישי של פליטים פלסטינים בגולה.

עולם שאינו עולמנו, מהדי פליפל, 2012, 93 דקות. סרט על משפחת גולים במחנה הפליטים עין אל־חילווה שבלבנון. הסרט נעזר בשלל קלטות אישיות, ארכיונים משפחתיים וחומרים היסטוריים כדי להאיר באור רגיש שאלות של שייכות, חברות ומשפחה.

אדמתי, נביל עיוש, 2011, 80 דקות. פלסטינים החיים במחנות פליטים בלבנון מספרים את סיפוריהם. הבמאי הציג את העדויות הללו בפני צעירים ישראלים, שמאזינים ומגיבים להם.

עיני, אחמד סאלח, 2016, 11 דקות. סרט פיוטי ועוצמתי על ילדים בעזה. האימהות עמדו כשפגעה המלחמה בבתים / הילדים המשיכו לחלום / הבתים צמחו בחזרה / המלחמה חזרה / הילדים המשיכו לשחק.

המגדל, מאטס גרורוד, 2018, 74 דקות. וורדי, ילדה פלסטינית בת 11, מתגוררת עם משפחתה המורחבת במחנה הפליטים בלבנון. סבא רבא האהוב שלה סידי היה אחד מהראשונים שהגיעו למחנה לאחר שגורש מביתו ב־1948. ביום שבו סידי נותן לוורדי את המפתח לביתו הישן בגליל, היא לומדת את סיפורם של ארבעת הדורות במשפחתה ואת יחסיהם המורכבים עם התקווה.