ראידה סעאדה, פרשת דרכים, 2003

להורדת המערך (כולל דפי קריאה, תרגילים ועוד)

לפני הקריאה

1. לפני השיעור יתבקשו התלמידות והתלמידים להביא שעון השייך לאחד מבני המשפחה, אשר יש לו סיפור.
2. בשיעור, כל תלמידה מציגה את השעון שלה ומספרת את הסיפור
   של השעון.
   שיחה:
   האם שעון יכול להיות מושפע ממה שקורה למי שעונד אותו?
   איך נסיעה, הגירה, רדיפה, יכולה להשפיע על השעון?
3. נכתוב את משפט הפתיחה של המסה על הלוח:
   ״השעון הקטן שלי הוא ראשון לחוש בשינוי הנובע מן היציאה
   מפלסטין או מן הכניסה אליה״
   מי לדעתכם הדובר במשפט הזה?
   איך השעון מושפע ממה שקורה לדוברת?
   איזה מין שינוי יש ביציאה מפלסטין?
   איזה שינוי יש בכניסה אליה?
   ואיך שעון יחוש בשינוי הזה?
   ולמה השעון — שהוא חפץ — יחוש בשינוי הזה, ולא הבנאדם?

קריאת המסה

לאחר הקריאה

1. שיחה:
   למה בפלסטין השעון עוצר, ומחוץ לפלסטין השעון ממהר?
   השעון במסה הוא סמל. מה מסמל השעון? 
2. כאשר בתוך סיפור, יש סיפור נוסף, לסיפור הזה יש
   משמעות רבה, ואפשר ללמוד מן הסיפור הפנימי משהו
   על הסיפור החיצוני.
   באיזה סיפור המספרת נזכרת?
   מה מעורר את הזיכרון הזה?
   איזה שאלות עולות אצלה כשהיא נזכרת בסיפור הזה?
3. דף עבודה
4. נגדיר בפני התלמידים את המושגים:
   מספר מהימן, מספר בלתי מהימן.
   האם המספרת של סיפור זה מהימנה או בלתי מהימנה?
5. איזו ביקורת פוליטית מובעת במסה? באילו דרכים היא מובעת?
6. המחברת כותבת ״(...) לא יכולתי עוד להסכים לחיים השוליים המשניים אליהם גורשנו אחרי 1948 (...).״ אילו מחשבות המשפט הזה מעורר בכן?
    
7. עדניה שיבלי היא אישה פלסטינית בעלת אזרחות ישראלית
   האם המידע הזה משנה את משמעות הדברים?
   בראיון שנערך עמה, שיתפה שיבלי בדברים הבאים:

״בשנת 2000 החלטתי לעזוב את פלסטין, אבל אדם אינו יכול לעזוב את פלסטין באופן מלא, כיוון שהיא רודפת אותו. זו לא מדינה, אלא מצב, שאלה אתית וקיומית.״

איך האמירה הזו מתקשרת למסה שקראנו?