דוד ריב, עוד ארבעה, 2020

 

להורדת המערך (כולל דפי קריאה, תרגילים ועוד)

לפני הקריאה

1. דף עבודה בזוגות — יחס לבעלי חיים
2. סבב בכיתה בו כל זוג מספר על המחשבות והמסקנות שהעלו
   בעקבות הקריאה.
3. שיחה על היחס לבעלי־חיים ועל הקשר בינו ליחס לבני־אדם.
   שאלה: מתוך איזה סיפור לקוחים לדעתכם הקטעים האלו?
   במה הסיפור עוסק?

קריאת הסיפור

1. קריאת הפתיחה לסיפור — שלוש הפסקאות הראשונות עד למילים
   ״זו הגדולה״

שאלות הבנה בעל־פה:

• מי מספר את הסיפור?
• בתוך איזו קבוצה הוא נמצא?
• איזה הוראות הם קיבלו?
• מה היחס שלו להוראות האלה? באיזה טון הוא מדבר?
• מה יקרה בהמשך הסיפור לדעתכם?

שאלות בכתב:

• מה הם הזמן והמקום ומי הן הדמויות בתחילת הסיפור?
• מצאו מתוך הסיפור והעתיקו רק את מילות הפקודה שקיבלו החיילים.
• מה יחס המספר לפקודה זו? העתיקו את המילים המבטאות את יחסו.
• האם חייל מוכרח לבצע כל פקודה שקיבל? או שהוא צריך לפעול לפי האמונה והמצפון שלו?

הקשבה לתשובות התלמידים באופן פתוח המכבד דעות שונות ולאחר־מכן חזרה אל פסקת הפתיחה של הסיפור על־מנת להבין אותה היטב.

1. עבודה בקבוצות: פיסקת הפתיחה של הסיפור
2. משימה להצגה בתום הקריאה

חלוקת פתקים לתלמידות ותלמידים, עליהם רשומים מוטיבים שונים שעליהם להבחין בהם תוך כדי קריאה, לרשום ולהסיק מסקנות. בתום הקריאה והלמידה של הסיפור, ידברו על המוטיב בפני הכיתה:

יחס לבעלי־חיים   |   התלהבות והערכה מול מיאוס וגועל   |   שתיקה מול צעקה   |   היזכרות בבחורות ובאהבה ותפקידה   |   קונפורמיות מול אינדיבידואליות   |   שמות הדמויות ומשמעותם   |   יופי מול כיעור    |   הדימוי העצמי מול המציאות

 

המשך קריאה בסיפור — עד סוף פרק ב׳

בסוף פרק ב׳ כדאי לעצור ולדון עם התלמידות במיקום ובזמן בהם מתרחשת העלילה. חזרו אל המשפט הבא: ״וכל הערבים המזוהמים האלה, המסתננים להחיות את נפשם השדופה בכפרים הריקים שלהם, נמאסו, נמאסו עד חימה, מה לנו ולהם, מה לנו, לחיינו הצעירים ולימנו החולפים, ולכפריהם המפורעשים, השוממים, המחניקים״ (עמ׳ 46)
— מהו ההקשר? מי הם המסתננים? מדוע כפריהם ריקים? מדוע משימתם של החיילים הישראלים היא למנוע את ה״הסתננות״?
מה משמעות השימוש במילה ״מסתננים״, במקום, למשל ״פליטים״
או ״מהגרים״?

ניתן להיעזר בדף המידע על הפליטות הפלסטינית ומחנות הפליטים בעמוד 218 בספר המלא.

 

המשך קריאה בסיפור — פרקים ג׳ ד׳

• דף עבודה — יחיד בתוך קבוצה

שיחה על השפעה של לחץ חברתי על היחיד ועל מקרה בו לא התנגדתי למשהו, למרות שהיו לי יסורי־מצפון או הרגשת אי־נוחות.

 

קריאת פרק ה׳

שיחה:

אילו דמויות פוגשים החיילים בזמן הסיור שלהם בכפר?

איך כל אחת מהדמויות מגיבה אל החיילים?

האם החיילים עצמם גם פוחדים?
איפה בסיפור אנחנו רואים שהם בלחץ?

מה לדעתכן יעשו החיילים עם כל הפלסטינים שהם ריכזו באיזה מקום בכפר?

האם לדעתכם הם עושים מעשה מוצדק?

 

קריאה בפרק ו׳ — פגישה עם סייח

שיחה:

מה לדעתכן גורם לחיילים לשמוח כשהם רואים את הסייח ולהיות נדיבים וטובים אליו?

הרי אל החמור והגמל התאכזרו — מה ההבדל בין סייח לגמל וחמור?

• דף קריאה — חמור, גמל וסייח בסיפור "חרבת חזעה" מאת יזהר

 

המשך קריאה בפרק ו׳ עד סופו

משימה בכתב: בחרו באחת מדמויות הפלסטינים בכפר, וכתבו את הדברים מנקודת־ראותה.

 

קריאת פרק ז׳

שאלה: מדוע הסיפור מסתיים בירידת אלוהים אל הבקעה?

 

לאחר הקריאה

1. דף עבודה — אלוזיות מקראיות בסיפור
2. עבודה בקבוצות
3. התלמידים מדברים בפני הכיתה על המוטיבים שחקרו
4. שיחה: איך אתן חושבות שהייתן פועלות בסיטואציה דומה?

 

מומלץ להפנות את התלמידות אל מאגרי עדויות של חיילים כדי להבהיר שאין מדובר בסיפור בדיוני, אלא בתופעה נפוצה ורחבה, שהיא תוצר של יחסי כוחות:

במאגר העדויות של זוכרות ניתן למצוא עדויות של יהודים־ישראלים שלחמו ב־1948 באמצעות מיקוד החיפוש — לאום: ישראלי, דור: דור ראשון; כדאי גם להעמיק את הדיון ולהסביר שהכיבוש והעוולות נמשכים עד היום ולהפנות את התלמידות אל מאגר העדויות של ארגון שוברים שתיקה.