סיור אחר בכפר אלבסה
מחבר.ת: שירה בן שחר 06/2012
מטרתו של הסיור הייתה להציג לישראלים דוברי העברית את מה שלא יהיה להם סיכוי ללמוד לעולם במסגרת ממלכתית של משרד החינוך או מדינת ישראל, המטרה הייתה להפגיש אותנו עם ילידי המקום, התושבים שנעקרו, שנושלו ושחלקם גם נרצחו בטבח שבוצע בכנסיה ועקבותיו לא נחקקו בשום ספר היסטוריה, ורק בני כפרם, נושאים בזכרונם את סיפורם.
אפילו "אם (לא) תרצו" נפעל למען השיבה
מחבר.ת: איתן ברונשטיין אפריסיו 06/2012
המשך התעלמותם של ציבורים בישראל וגופים כמו תנועת "אם תרצו" מהנכבה הפלסטינית, ובמיוחד מלקיחת אחריות על חלקם בה, הוא שמשמר את המשך הדיכוי והכיבוש האלים שגורם סבל בעיקר לפלסטינים אבל גם מערער את ביטחונם ואת חייהם של היהודים בארץ - אך יותר מכך, הוא הוא שמחבל באפשרות לקיומו של משטר דמוקרטי אמיתי, כזה הנובע מתהליכים של הכרה, אחריות ותיקון.
מותחים את גבולות השיח
מחבר.ת: גבי 06/2012
השמאל מצטיין בשלילת המציאות הקיימת ומתיחת ביקורת אך בהרבה מקרים נעדרת תכנית חלופית. העיסוק בשיבת הפליטים הפלסטינים ותכנונה, בהגדרה, עוסק במסר פוזיטיבי ולא שולל אובייקט קיים. אני מאמינה שלגישה זו שלושה יתרונות עיקריים:
"מתקנות את הנכבה"
מחבר.ת: נועה לוי ואיתן ברונשטיין 06/2012
נאמנה לרעיון הטקס הקלאסי, חשבתי שמתבקש לשיר את ההמנון הפלסטיני. ראיתי בניתוק סיפור הנכבה מההמנון הוצאה מהקשר, ובחיבור האסון עם ההמנון מהלך טבעי ומובן לכל שומע. סער טען אחרת - כי כאן בדיוק צריכה לבוא לידי ביטוי האלטרנטיבה שלנו לטקסים הציוניים, הממהרים לגייס כל אסון וכל טראומה לעגלה של הנרטיב הלאומי, בלי לתת כבוד לאסון כאסון, לסבל כסבל ולאנשים כאנשים. בגרסה הציונית הסבל הופך כלי תעמולה ביד הלאום. כשהוא סיים להציג את טיעוניו כולנו השתתקנו. אתה הצעת כי בדיוק את ההסבר הזה ייתן סער על הבמה. איש לא ערער על הרעיון הזה
פעולת הכרה בכפר עמואס
מחבר.ת: ציפי ערן. צילומים: פז צור 05/2012
החוויה של להיות במקום, להבין שהיה שם כפר עם בתים ובית ספר ובית קפה – דבר שנהיה ממשי ביותר מכיוון שבן הכפר היה איתנו ושמע אותנו ודיבר איתנו, אפילו אם רק טלפונית – ריגשו והסעיר אותנו מאוד
שינוי המשטר עובר בנקודת האפס שלו, ב-1948
מחבר.ת: עדי אופיר 05/2012
אתם לא יצרתם את התנאים שהפכו את הקול שלכם משמעותי כל כך אבל הייתם שם לספק משהו שהוא יותר משפה וסיפורים. אני חושב שזאת עמדת סובייקט חדשה של שמאל יהודי בישראל
גישה (בלתי) מוגבלת - ממרחב צבאי למרחב אזרחי
מחבר.ת: איתן ברונשטיין. 05/2012
פרויקט זה מבקש לשחזר את החיים הפלסטיניים שהיו באתר זה. מוצע שהוא יהפוך למרכז מבקרים ולימוד ולא למקום קבע לקהילה. מכיוון שזוכרות, הארגון המארגן את הפרויקט הוא ישראלי, זה לא יהיה סביר שהמתכננים יציעו תוכנית קבועה עבור האתר. תוכנית למגורים וכדומה חייבת לכלול בצוות התכנון פליטים פלסטינים, בעיקר מקרב קהילת עקורי בית דג'ן
ערב דיון מס' 5 ונעילת התערוכה "לקראת שיבת פליטים פלסטינים": מתכננות ומתכננים מגיבות לתערוכה
מחבר.ת: איתן ברונשטיין 05/2012
המיפוי הנגדי מנסה ליצור דמיון גיאוגרפי של זכות השיבה (בעקבות דייויד הרווי). הפרויקט מאתגר מסגרות חשיבה תכנוניות קונוונציונליות – מרחב אידיאולוגי שמוחק את מה שהיה לפניו בדומה לחברות מתיישבים אחרים כמו בקנדה, אוסטרליה וכו'. אבל דווקא הצבת מסגרות כאלה דומה באופן מפתיע לתכנון מודרניסטי מקצועי משום שתכנון כזה מנותק ממציאות חברתית פוליטית קיימת ומתעלם מכוחות פוליטיים המתקיימים בשטח.
