מעיר עות’מנית מתוכננת, ל”עיר עתיקה” מתחדשת // סיור בביר אלסבע
מחבר.ת: נגה קדמן, אורנה מרטון 2012
כיום נותרו מאות מבנייני ביר אלסבע הערבית במה שמכונה “העיר העתיקה” של באר שבע הישראלית. “העיר העתיקה” היתה עם ייסודה המרכז המסחרי של העיר, ידעה עשרות שנים של הזנחה, ובשנים האחרונות רואה ניצנים של שיקום והתחדשות בנייניה ורחובותיה.
לחזור דרומה // סיור בין נג’ד, סמסם, הוג’, ובריר
מחבר.ת: ניבה גרינצווייג, אוהד מטלון 2012
גילוי מרחבים מוכרים ב »בית ,» שבעצם אינם מוכרים כלל, זו חוויה מכוננת, מרגשת ולא פשוטה כלל. ארבעת הכפרים שבסיור דומים זה לזה וגם שונים זה מזה, אך בכולם יש תחושה חזקה של נפקדות, אי נוכחות – ובמקביל, תחושה של נוכחות ושל קיום אמיתי.
בארץ המעיינות, או: נכבה בהמשכים // סיור בולג’ה הישנה והחדשה
מחבר.ת: יהב זוהר, דוד שכיא 2012
סיור בנוף היפהפה של הרי ירושלים ונחל שורק, בכפר שנהרס, נבנה מחדש מעבר לוואדי, וכעת מאוים שוב.
לא רק סמטאות ציוריות // סיור בעין כארם הפלסטיני
מחבר.ת: נועה גז 2012
חשיבותו הדתית של הכפר לנצרות היא כנראה אחת הסיבות לכך שעין כארם נשאר עומד על תלו עד היום – אחד מהבודדים שבין הכפרים הפלסטיניים שנכבשו ב 48' – ומבניהם שרדו. על פניו הכפר השתמר, אך למעשה, תוכנו השתנה. הסיור הנוכחי נוגע בעושרו התרבותי של הכפר הפלסטיני שהיה, במורכבותו של המקום לאורך הזמן, ומעט במקום כפי שהוא בהווה.
של זהב // סיור בשכונות יוקרה מערב־ירושלמיות שנוסדו על ידי פלסטינים
מחבר.ת: תמר אברהם, דוד שגיא 2012
טלביה, קטמון, המושבה היוונית, המושבה הגרמנית ובקעה היו עד 1948 שכונות פלסטיניות, או שפלסטינים גרו בהן יחד עם בני עדות אחרות. בשכונות אלה גרים היום בעיקר ישראלים יהודים, רבים מהם ממוצא אנגלו-סקסי.
סיור בח’רבת אללוז
מחבר.ת: דן גולן, צילה זלט 2012
סיפורו של הכפר ח’רבת אללוז מקפל בתוכו היסטוריה של חיים תוססים ושל עימותים במרחב. בסיור נתוודע לכפר כפי שהיה עד 1948 ולמצבו היום.
הדרך אל הכפר // סיור בלִפתא
מחבר.ת: אוהד מטלון, דניאל שוורץ 2012
האיזור שבו נסייר, המכונה “לִפתא תחתית”, מתייחד בכך שמרבית הבתים בו נותרו על תִלם, והם אינם מיושבים; חוסים במורדות הוואדי, מראם כמו לקוח מסיפור אגדה.
מה שלא מחקו הבולדוזרים // סיור בקלוניא
מחבר.ת: יהב זהר, נועם פרנקפורטר 2012
אחר שפוצצו הבתים בולדוזרים חרשו את ההריסות, והמדרון שעליו ניצב גרעין הכפר קלוניא נראה כיום כסתם מדרון תלול מתחת לבתי מבשרת, תפזורת של שיחים ופסולת בניין. לא קל לזהות בדיוק היכן עמד הכפר, ולא קל לדמיין את החיים העשירים שהיו כאן, להרכיב מחדש את שברי ההיסטוריה. מה שלא מחקו הבולדוזרים כיסו הסיפורים של זקני מוצא וקלוניא, המספרים כל אחד את מה שנוח לו לספר.
