הכרזה על קרקעות כ"שטח אש" היא אחת הדרכים שבהן מדינת ישראל מפקיעה אדמות פלסטיניות ומנרמלת את הנישול המתמשך של העם הפלסטיני – הן בשטחי 1948 והן בשטחי 1967.

ב-1945 היו בבעלות יהודית פחות מ-10% מהקרקעות בשטח שעליו הוקמה מדינת ישראל * בעקבות מלחמת 1948 יותר מ- 80% מהתושבים הפלסטינים בשטח זה הפכו לפליטים וכ-600 ישובים נהרסו * ב-1949 היו כ-78% מקרקעות מדינת ישראל "נכסי נפקדים" – כלומר אדמות שנכבשו והופקעו * נכון לשנת 2020 רוב השטחים הללו אינם מיושבים. הם ריקים או שהוכרזו גנים לאומיים ושמורות טבע או שהוכרזו שטחי אש * 27% משטחה של מדינת ישראל משמש את הצבא * גם בגדה המערבית שישראל כבשה ב 1967 כ 18% מהקרקע הוכרז שטח אש *

בתחילת שנות השמונים הכריז הצבא על שטח של כ-30 אלף דונם במסאפר יטא שבדרום הר חברון כ"שטח אש 918" * בסוף שנות התשעים גורשו יותר מ-700 מתושבי האזור בעילת "מגורים בלתי חוקיים בשטח אש" ורכושם הוחרם * בחודש מאי 2022 פסק בית-המשפט הגבוה לנורמליזציה כי ישראל יכולה לבצע במקום אימונים צבאיים ולגרש כ-1300 תושבות ותושבי מסאפר יטא, כולל מאות קטינים * מאז מקיים הצבא אימוני טנקים, ירי אש חיה והפעלת מוקשים בתוך הכפרים וסמוך לבתים, תוך הריסת מבנים, ניתוק מתשתיות ומניעת גישה למקורות מים ולשירותים הומניטריים *

את ההתעללות בתושבי מסאפר יטא צריך להבין בהקשר של נישול מתמשך וטיהור אתני מכוון בכל השטחים עליהם השתלט המשטר הציוני – תחת קולוניאליזם התיישבותי, ממשל צבאי, כיבוש או מצור, בין אם באמצעות טרנספר שיטתי וממוסד ובין אם באמצעות הטרדה ואיומים לשם הנסה * הסיפור של "שטח אש 918" הוא הסיפור של מדינת ישראל * אסונם של תושבי ותושבות מסאפר יטא הוא חלק מהנכבה המתמשכת של העם הפלסטיני *