אנו עדיין רחוקים מלהבין את רמת הפגיעה הפוטנציאלית בחייהם של האנשים ובכלכלה כתוצאה מהתפרצות COVID-19. . בהקשר פלסטין / ישראל, שפה ההתפרצות רק מתחילה, יש להתפרצות היבטים מיוחדים. אנו יודעות מההיסטוריה כי העניים והמדוכאים הם אלו הנושאים בעיקר הנזק של מגפות ואסונות, ולכן הסכנה של נגיף זה לפלסטינים מעוררת דאגה רצינית.
גל החום בשיקגו ביולי 1995 הרג 739 מתושבי שיקגו, וככל שהגופות נערמו, את האמת הקשה לא ניתן היה להשתיק, כדברי דייוויד אנסל - עשרות שנים של אלימות מבנית ומערכתית היו אחראיים לשיעור התמותה הגבוה בקרב השחורים, לא כל השכונות ולא כל האנשים נפגעו באותה מידה. אחוז התמותה של השחורים היה 50% יותר גבוה מזה של הלבנים. 8 מתוך 10 השכונות עם שיעור התמותה הגבוה ביותר היו שכונות שחורות ועניות. ברור שמעמד וגזע הם גורמים חשובים בניבוי הסיכון למוות.

הוריקן קטרינה ב 2005 הייתה עוד דוגמה נוראית לצורה בה אסונות חושפים את האי שוויון בחברה, ועוד פעם השחורים והעניים שילמו את המחיר הכבד ביותר. כוחות סביבתיים הצטלבו עם שנים של אלימות מבנית, הזנחה וגזענות כדי לחשוף ולהרוג את האנשים בשוליים. אנשים שחורים בניו אורלינס מתו פי 1.7-4 פעמים מלבנים. ו 4 מתוך 5 השכונות עם אחוז התמותה הגבוה ביותר היו עם רוב שחור. פערים קיימים ויומיים בבריאות נהיים הרבה יותר גרנדיוזיים בזמן משבר בריאותי.   

אפידמיות מפעילות לחץ על החברות שהם מכות. ומעלים לשטח מבני כוח שאחרת הם חבויים. הם מספקים לנו כלי לניתוח חברתי וחושפות מי באמת חשוב לאוכלוסייה ומי ראוי להערכה.
היבט אחד בתגובות למגפות הוא הרצון להטיל אחריות והאשמות. שיח ההאשמה מנצל חלוקות חברתיות קיימות, דעות קדומות ורעיונות גזעניים על בסיס דת, גזע או מעמד. זה ניכר בהקשר הפלסטיני / ישראלי כאשר בשנת 1948 הצהיר ד"ר אברהם קצנלסון בעיתון הישראלי "הארץ" כי ההפרדה המלאה בין האוכלוסייה היהודית לערבית בזמן מלחמה אחראית להיעדר מחלות זיהומיות כמו טיפוס ודיזנטריה.

ישראל, כמו ארה"ב וקנדה היא מדינה של כיבוש התנחלותי - Settler colonialism. היסטוריה רפואית של הקולוניאליזם מלמדת אותנו כמה לקחים. העוד אירופה דאגה ל"ייצוא" של אבעבועות וחצבת ל "עולם החדש" ואפריקה דרך סחר העבדות הוסיפה מלריה וקדחת צהובה. אימפריות אירופיות הוכו בפניקה וחרדות קולוניאליות ממחלות ומגפות. השליטה בפתוגנים ובגופות הנושאות אותם היו מקור לחרדה משמעותית בהודו הבריטית ואינדונזיה ההולנדית.  

בארה"ב. התפרצות הווירוס חושפת שסעים בחברה בכל מה שקשור לעובדי קבלן, העניים, האסירים, חסרי הבית והלא מבוטחים. בארה"ב יש כ 574 שבטים ילידים בעלי ריבוניות מוכרת. אוכלוסיות אלו סובלות הרבה יותר ממצבים בריאותיים המגבירים את סיכות התחלואה והתמותה מווירוס הקורונה. מספר שבטים החלו לפעול באופן עצמאי ולא להסתמך בלבד על תכניות ממשלתיות שסבלו מתת מימון לאורך שנים.

"אנחנו זיהינו במהירות את הצורך בהקרבה למען טובת האוכלוסייה" אמר דר דאקוט ליין, המנהל הרפואי של שמורת ה"לומני" הנמצאת צפונית לסיאטל במדינת וושינטון. בעוד שממשל טרמפ היסס, השבט החל באמצעי ריחוק חברתי, בדיקות ניידות רפואה טלפונית ומתן שירותים לאוכלוסייה הזקנה.

גם מערך הבריאות הקנדי המהולל אינו שונה ביחס שלון לילידים. בזמן שג'סטין טרודו ענה ברפורמטיביות  החמודה שלו למכתב ילד בן שמונה שהוא "עובד נורא קשה", הממשלה עבדה נורא קשה במשך שנים לדאוג שתשתיות של מים, ביוב ובריאות יסבלו מאזנה שבנוסף לצפיפות הנוראית תגרום לנזק משמעותי לאוכלוסיות אלו.    

וגם, בישראל/ פלסטין הווירוס, להבדיל מגופם של הפלסטינים, אינו עוצר במחסומים להראות ת"ז. בתגובה להתפרצות הקורונה בבית לחם, הורה שר הביטחון בנט ב 5 למרץ "להטיל סגר על העיר בית לחם מחשש להתפרצות הווירוס ואיסור תנועת ישראלים ופלסטינים אל העיר וממנה הוא גם הודיע ש"אם המגיפה תתעצם צה"ל ינקוט צעדים".  

לא ברור לאיזה צעדים התכוון בנטו אך בית לחם, כמו עוד הרבה ערים פלסטיניות אינה זרה להטלות סגר. הדאגה החדשה לחיי פלסטינים ולמצבם הבריאותי היא אבסורדית בהקשר של כיבוש. בזיכרון הקולקטיבי של פלסטינים חרוטים הצהרות אחרות של בנט " הרגתי הרבה ערבים בעבר ואין שום בעיה עם זה". הפלסטינים אינם מאמינים לבנט אכפת אם הם מתים מווירוס הקורונה או מהפצצות ישראליות. 

הסגר וסגירת המחסומים בבית לחם לא התלוו בצעדים דומים כשאותו מספר של חולים זוהה בתל אביב או בערים אחרות בישראל. בנוסף ראש הממשלה נתניהו מיהר לקרוא לממשלת אחדות וחירום ללא הרשימה המשותפת, ת מנהיגיה הוא כינה תומכי טרור. הפלסטינים היו מאד רחוקים מלנשום לרווחה כששרת המשפטים לשעבר איילת שקד הצהירה שהיא תוודא באופן אישי שלא ייעשה שימוש לרעה במעקב האלקטרוני אחרי חולי קורונה. 
המגיפה הנוכחית חושפת גם כיצד למעלה משבעה עשורים של שלטון התנחלותי קולוניאלי , כיבוש צבאי, מחסומים ותקיפות צבאיות הנדסו מציאות שבה פלסטין ופלסטינים חיים כבר טרם ההתפרצות בכלא, בסגר ובצפיפות גבוהה. ברצועת עזה הצפופה, בה כלואים כ -2 מיליון בני אדם, עם מתקני בריאות עמוסים ומפוררים, שכבר נחשבת על ידי האו"ם "בלתי ניתנת לחיים", כל מקרה של וירוס קורונה עלול ליצור משבר בריאותי שלא ניתן לדמיין. בגדה המערבית הכבושה המפוצלת והמחולקת, המצב אינו טוב בהרבה, מערכת הבריאות המתפוררת שלה תידחף לסף קריסה. פלסטינים בתוך ישראל, המתגוררים ביישובים בעלי צפיפות ועוני מרוכזים ומוצגים על ידי המשטר כ"איום ביטחוני ", חסרי גישה ושירותים זהים לזו של אזרחי ישראל היהודים. הפלסטינים - הפליטים - שרבים מהם דחוסים במחנות, תלויים בשירותי הבריאות של UNRWA ומתמודדים עם אפליה בוטה מצד מדינות וקהילות מארחות. ולבסוף הקבוצה המוחלשת ביותר, האסירים הפלסטינים בבתי הכל הישראליים, מוזנחים רפואית, בתאים קטנים צפופים לא מאוררים המהווים מצע אידיאלי להתפשטת הווריוס. שהשב"ס אסר ביקורים של עורכי דין ומשפחות מבלי לספק מידע לאיך הוא מתכוון להתכונן למשבר הנוכחי.
בזמנים כמו אלה, פלסטינים, כמו עמים ילידיים אחרים, אנשים לא לבנים, קהילות מודרות ופליטים, מקבלים מהמשטר יחס של "אחרים" כפויי טובה. בעוד שאווירת הפחד וההיסטריה מחזקת ומתדלקת גזענות, אלימות מדינה והדחקה. - מה שסביר מאוד שיגרום נזק גדול לאוכלוסייה המדוכאת והמבוקרת. בעיקרו של דבר, מגפות ואסונות חושפים את מבני הכוח של ריבונות, הון ושליטה, ומביאים לפני השטח יחסי כוח עמוקים.