סיכום מחקר היסטורי רחוב דוד רזיאל 3, יפו / רחוב בוסטרוס, יאפא
ביתו של נג'יב בוסטרוס

מידע כללי

זיהוי כתובת 101245, קוד רחוב 3002, מספר גוש 7017. מספר חלקה 46. תיק הבניין בעיריית תל אביב-יפו והמידע בו מתייחסים לחלקות: 42 עד 47 כלומר הבתים ברח' רזיאל 1-11 הבניין ברחוב ווילי ברנדט 4 וכנראה גם שדרות ירושלים. המידע קוהרנטי למפה היסטורית של יאפא מתקופת הבריטים שמציינת את המבנה כולו (רזיאל) 1-11 כגוש 7017 חלקה 6.

היסטוריה לפני 1948

שם הרחוב: בוסטרוס 
בעל הנכס: נג'יב בוסטרוס

דיירים שהתגוררו בבניין לפני וב-48

חנויות צורפים בקומת הרחוב ושוכרים מזדמנים בקומות העליונות. הבעלות נשארה של משפחת בוסטרוס. בתיק הבניין של עיריית תל אביב אין שום מסמך מלפני שנת 1950 לכן פנינו להיסטוריונים פלסטינים מקומיים של יאפא ולתושבי יאפא ההיסטורית שעדין חיים בה כיום לקבלת מידע על הבניין. להלן סיכום המידע:

עדויות מתושבים פלסטינים שגדלו ביאפא ונשארו בה למרות הגירוש והנכבה:

בבניין שהיום הוא רזיאל 3 בקומת הקרקע היו חנויות של צורפים מאד יוקרתיות ונחשבות. למעלה היו משפחות ששכרו דירות ממשפחת בוסטרוס. הבתים בוודאות היו של נג׳יב בוסטרוס, כי כל האזור הזה של הרחוב נבנה על ידו. השוכרים של הקומות שמעל לחנויות הצורפים היו אנשים שהגיעו ליאפא מחוץ לעיר ולכן הם התחלפו הרבה ולכן הוא לא זוכר מישהו ספציפי. מול הבניין נבנה בית סורסוק ובאחת הכניסות שלו היתה חנות הנעליים באטא. זו נחשבה לחנות נעליים יוקרתיות מאד. הוא זוכר שטייל שם עם אביו כילד. בפינה של רח׳ בוסטרוס והרחוב שהיום הוא רחוב הדואר, היו חנויות כפתורים מאד נחשבות שהיו שייכות למשפחת דאבאס. בצד השני של מה שהיום רח' הדואר, ממש בפינה עם רח' בוסטרוס, היתה המספרה של אבא של אבו עטאללה. לידו, בבניין שיש בו  4 דלתות גדולות היה בית הקפה ג׳דעון. מול המספרה של אבא שלו היה אדם ממשפחת אל כותוב שהתמחה
בקליגרפיה ויצר שלטים בעבודת יד.

בפינת של רח' בוסטרוס ומה שהיום הוא רח' הדואר היתה קליניקה של רופא עיניים מפורסם – ג׳באדי. רח' בוסטרוס היה רחוב של החנויות הכי טובות, של בעלי המקצוע הכי נחשבים, כמו עורכי דין, צלמים גדולים. היו שם חנויות ומשרדים של חייטים, צלמים, מהנדסים, רופאים וכו' מפורסמים ונחשבים. למשל הסטודיו לצילום של וינוס Vinus היה באחד הבניינים. החנויות הכי נחשבות לנעלים, לבגדים, לתכשיטים היו ברחוב בוסטרוס.

מול הבניין של רזיאל 3 בבית סורסוק, היה סטודיו של חייט ידוע חליל פלאח, הוא היה ראש פלסטיין אנטרפריז קומפני (Palestine Enterprise company) השקעות נדל״ן. עבר לבירות כפליט ושם פיתח פרויקטים.

בבית סורסוק היה למשפחת ג׳דאיי ומשפחת דאג'ני בית מרקחת, כמו זה שקיים עד היום ברח' יפת. רק שזה היה בית מרקחת מפואר מאד. היתה שם גם המרפאה של הרופא ממשפחת דאג׳ני שאח"כ גורש והגיע לבית חנינה ובנה שם מרפאה. הבעלים השוץף של היה למשפחת ג'דאיי ברח' בוסטרוס גורש והנכדה שלו גרה בלונדון. חנות הנעליים הנחשבת באטה Bata היתה מול רזיאל 3/ בוסטרוס 72. חיים מוטרו - היה נציג היהודים ברח' בוסטרוס, עד שנת 1936-39.

אחרי המרד הערבי הגדול בבריטים לא נשארו בעלי עסקים יהודים ברחוב. כלומר הם העבירו את החנויות שלהם לתל אביב. הם שכרו את החללים ממשפחת בוסטרוס או משפחות עשירות אחרות שהיו הבעלים של הבניינים ברחוב. בעלי מקצוע ועסקים שהוא זוכר שהיו להם משרדים וחנויות ברחוב: יוסף סלאח - מהנדס בניין; מוסא אבו-ג׳בין - מהנדס בניין; טקסי אלעמיין, טקסי חדד - מוניות לביירות.

מידע על הרחוב מסמי אבו שחאדה – היסטוריון יפואי:

רחוב בוסטרוס ברובו היה בבעלות נג'יב בוסטרוס, איש עסקים ממוצא לבנוני נוצרי-מרוני. לגבי הדיירים ששכרו ממנו דירות בבניין (או חנויות) עד שנות ה- 30 היו מוסדות ציונים ששכרו בתים או דירות מבעלים פלסטנים או מבוסטרוס עצמו. בשנות ה- 30 בעקבות מאורעות תרפ"ט ואח"כ המרד הגדול של ,36-39 לא נשארו כלל שוכרים יהודים ודיירים יהודים ברחוב. בשנות ה- 40כל הרחוב היה בשכירות או בבעלות פלסטינית.

היסטוריה מקוצרת של הבית משנת 1948:

(על פי תיק הבניין בעיריית תל אביב-יפו)

נסח טאבו היסטורי של רזיאל 3, תת חלקה 2, מראה כי הבניין היה שייך לרשות הפתוח, כלומר לאפוטרופוס לנכסי נפקדים שרשות הפתוח היתה הזרוע המבצעת שלו והיא זו שהחכירה או "השאילה" בעלות על מבנים לחברות הדיור הציבורי, במקרה זה לעמידר. שוכנו בו עולים והאופוטרופוס השכיר את החנויות בתחתית הרחוב. מסמך נוסף מ- 1967 מעיד כי הדירות עברו לניהולה שלחברת עמידר בשנת 1986.

העירייה דרשה להרוס את הבתים מחשש לבניין מסוכן. בסוף הבניינים לא נהרסו ובשנת 1995 שופץ חלק מהבניין ברזיאל. חלק מהדירות בבניין היו בבעלות רשות הפיתוח וחלקן נמכרו עד שנת 2013. כיום בעלי הבית הם יהודים וכך גם השוכרים.

מידע היסטורי על רחוב בוסטרוס:

רחוב בוסטרוס יושב על דרך שכם ההיסטורית והיה ידוע כעורק העסקים המרכזי והיוקרתי ביותר ביאפא. הדרך יצאה מכיכר השעון לכיוון צפון מזרח והמשיכה עד המושבה הגרמנית "שרונה" ומשם מחוץ לעיר לכיוון שכם. הרחוב הוקם בסוף המאה ה- ,19ונחנך כנראה בשנת  1886. שם הרחוב היה: Rue Nagib Bustros והוא התחיל בקצה האחד בשדרות ירושלים והגיע עד כיכר השעון. רוב הבניינים ברחוב היו בבעלותה של משפחת בוסטרוס בחלקו המזרחי וחלקו המערבי נקרא בעבר אסכנדר עוואד על שמו של איש העסקים, ערבי-נוצרי מרוני ממוצא לבנוני (נקרא גם אלכסנדר הווארד), שבנה מספר רב של מבנים בחלק המערבי של הרחוב.

עוואד היה אחד מעשירי יפו ואחד המבנים הידועים שבנה היה בית מלון על שמו שנחנך בשנת 1892 – בית עוואד. שרידים מהמלון המפואר נשארו, למשל הכיתוב "שלום על ישראל" שנמצא מעל הכניסה של המלון ברזיאל 15 וניתן להסבירה בעובדה שעוואד השתייך לתנועת הבונים החופשיים. עוואד היה הנציג של סוכנות הנסיעות  COOK ומשרדיה היו קרובים מאד למלון. היכן שהיום נמצא הבניין ברזיאל 7 היה בסוף המאה ה- 19 המלון המפואר "קמיניץ" בו התאכסן הרצל כשהגיע לארץ.

מול רזיאל 3 ממוקם בית סורסוק (רזיאל 4-6) שהקמתו החלה בתחילת שנות ה- 20 וחניכתו התרחשה ב- 1925. את הבניין חנך הלורד פולמר (הנציב העליון הבריטי שהחליף באותה שנה את הרברט סמואל בתפקיד. את בית סורסוק בנתה משפחת סורסוק, משפחה לבנונית-מרונית עשירה וידועה באזור, שהחזיקה באדמות רבות בפלסטין וקנתה מבנים נוספים ברחוב בוסטרוס. הבניין המפואר היה בבעלות המשפחה עד  1948וזו היתה כתובת העסקים הכי יוקרתית בעיר. מאחורי חזיתו הקולניאלית המרשימה פעלו משרדיהם של הסוחרים הגדולים בעיר, חברות ספנות, מתווכי קרקעות ואחרים. לפני  1948 היו בבניין משרדים של כמה קונסוליות זרות. באמצע שנות השלושים פעלו בו הקונסוליות של ספרד, שווייץ ושבדיה.

עד שנות ה- 30 היו גם בעלי עסקים יהודים בבית סורסוק ובכלל ברחוב בוסטרוס-עוואד, למשל חברת הספנות של מאיר דיזינגוף ומשרדו של יהודה בלום – סוכן למשלוח תפוחי זהב. בעקבות מאורעות תרפ״ט והמרד הערבי הגדול ב- 1936 היהודים נטשו את הרחוב ורק בעלי עסקים פלסטינים או לבנונים מצרים ואחרים נותרו בו. אחרי הנכבה, הבנין נמסר למשרד הבטחון והוא הפעיל בו יחידות שונות, למשל כמו משרדי השק"ם משנת 1974.

===

תחקיר על הבית: ניבה גרינצוויג, עמר אלע׳בארי

בבית ברחוב רזיאל 3 ביאפא הוצגה התערוכה ״הסגה״ של האמן מחמוד קייס במסגרת הפרויקט ״בתים מעבר למקף״ בין ה-14-16 למאי, 2015 לציון יום הנכבה ה-67.