ועד עקורי הכפר, בשיתוף זוכרות, החליטו להפוך את הגדר, שנועדה למנוע פעילות תרבות במקום, למיצב אמנותי-תרבותי. כמאתיים משתתפות ועשרות אמנים, שתרמו עבודות בתחומי יצירה שונים, הגיעו להשתתף בפעולת המחאה בכפר.
פאדי שביטה, דור שלישי לעקורי הכפר, פתח את האירוע ועל הגדר הוצב בד יוטה באורך חמישים מטר. השלט המאיים של מנהל מקרקעי ישראל הוחלף בשלט ידידותי בהרבה: "בית ספר מסכה. השטח שייך לעקורי מסכה והכניסה מותרת לכל באהבה ללא הבדל לאום, דת, מין, גזע ונטיה מינית"
בין המשתתפות/ים:
אילנה הרשנברג קשרה את עצמה לגדר.
אורי קליינר יצר פוסטר מיוחד לאירוע עם כותרת קולעת.
ציבי גבע תרם עבודה מסדרת הכפיות, מצויירת על שק סוכר.
אלישבע סמית הציבה פרוייקט תמונות שלה על חומת ההפרדה.
האמן רועי רוזן תולה את עבודתו על "רק שרון יביא שלום".
תמר גטר תרמה סדרת פוסטרים עם סימאות המתנגדות לכיבוש.
דוד טרטקובר, חתן פרס ישראל, הציב סדרת פוסטרים מרשימה.
יאיר גרבוז תרם שני הדפסים מעוררי מחשבה.
מיכל נאמן תרמה הדפס שהוצב לצד החנד'לה שמישהו צייר.
מקבולה נסאר תרמה סדרת צילומים של שרידי יישובים פלסטינים הרוסים מ-1948 אותם צילמה בשנתיים האחרונות.
אפרת נתן תרמה מעבודותיה.
נציג הסיירת הירוקה י. מקייטון התפרץ לאירוע חמוש בנשק ובמצלמות אותן ביקש להציב על הגדר כדי לזהות פולשים לשטח. הוא דרש מהנוכחים (הנפקדים, הפולשים) להתפזר מיד אך תגובתו החד משמעית של מוסא שביטה, יליד מיסכה, הבהירה לו שאנחנו לא מתכוונים להיעלם. לעולם.
יצחק לאור הקריא שיר שלו וסיפור של עוז שלח על ביקור בדיר יאסין.
צמד ראפ מקלנסווה שר על הדיכוי של הפלסטינים בישראל ועל מנהיגי ערב המושחתים. גם סאמח זקות הופיע עם שני שירים.
עוד השתתפו: אריק שפירא (חתן פרס ישראל) השמיע את "שחקי שחקי" בערבית, מיקי קרצמן בועז ארד עם וידאו על מחסום ארז, אבי מוגרבי בוידאו DETAIL על קטע קשה של הכיבוש בגדה, דוד ריב צילם, דנה לוי בוידאו על "חור בגדר", איה בן רון הציגה ערכת עזרה ראשונה, מיכל שמיר, חיים דעואל לוסקי בוידאו, אסנת בר אור, דגנית ברסט, יעל אורן-זלאיט, יעל רשף ונעמי סימנטוב.
במהלך האירוע א/נשים יצרו כרזה חיה "מיסכה זה כאן!" באותיות ורעיון של עופר כהנא.
עוד תמונות צולמו על ידי אורי קליינר.