החל מאמצע המאה התשע-עשרה, גל גדול של מבקרים מהמערב - בעיקר מצרפת ומבריטניה תחילה, ולאחר-מכן גם מגרמניה וצפון-אמריקה - הגיעו לחופי פלסטין העות'ומאנית. כמה מהמבקרים הללו שימשו כנציגים דיפלומטיים או מסחריים של המדינות מהן הגיעו, אך כמעט כולם הונעו גם על-ידי העיסוק המחודש ב"ארץ הקודש", עיסוק שנולד בקו התפר שבין תנועות ההתעוררות הדתיות שסחפו את המערב באותה תקופה לבין חזונות תעשייתיים וקולוניאליים של "קידמה". מספר מפתיע מתוך אותם מבקרים הותיר אחריו תיאורים של החוויה - ביבליוגרפיה משנת 1973** מונה כ-500 כותרים באנגלית של ספרי מסעות בארץ הקודש במהלך המאה התשע-עשרה (Bevis, Bibliotecha Cisorientalia). ספרי המסעות הללו כללו מנעד רחב של סגנונות ומבנים ספרותיים, החל משירת הלל נוצרית-פוריטנית וכלה באוספים של מחקרים גיאולוגיים. מעטים מאוד מהם בחרו להקדיש תשומת לב מיוחדת למרקם החברתי של החברה הפלסטינית בת-זמנם. ובכל זאת, כאשר מביטים באוסף תיאורי-המסעות הללו כגוף אחד, ניתן לזהות את הפוטנציאל העצום הטמון בהם כדי לעקוב אחרי כמה מהשינויים העמוקים - וחלק גדול מההמשכיות היומיומית - שעברו על קהילות פלסטיניות לכל אורך המאה התשע-עשרה וחלקה הראשון של המאה העשרים.

הטבלה המצורפת מציעה דרך אחרת לעשות שימוש בספרי המסעות כדי לייצר מגוון של חלונות ספרותיים אל העבר הפלסטיני. עבור כל ספר הכלול בטבלה, מפורטת רשימה של שמות האתרים (כפרים, ערים ועיירות) שהספר מזכיר, התאריכים שהספר מספק לביקור בכל אתר (אם מצויין), ומספרי העמודים של כל תיאור. לכל אחד מתיאורי האתרים מצורף גם מספר "אורך" (extant) המסמל את מידת הפירוט של התיאור, כאשר המספר 1 מסמל איזכור שם בלבד והמספר 4 מסמל תיאור בן מספר עמודים לפחות. המשתמשת יכולה לדוגמה להחליט לעקוב אחרי אתר מסוים לאורך מספר תיאורים מתקופות שונות, או להתמקד באיזור ובתקופה מסוימים. אנחנו מזמינות את המשתמשים/ות לבחור את הנתיב שלהן דרך גוף אחד של עדויות היסטוריות.

----------------------

* עומר שריר הוא דוקטורנט במחלקה להיסטוריה של אוניברסיטת מישיגן (אן ארבור)
** Richard Bevis (1973). Bibliotecha Cisorientalia: An Annotated Checklist of Early English Travel Books on the Near and Middle East. Boston, MA: G. K. Hall & Co.