הכנס התקיים לאורך יומיים, בה- 21-22 במרס 2016, באולם רוטשילד במוזאון ארץ ישראל- תל אביב, על אדמת הכפר הפלסטיני ההרוס אלשיח' מֻוַּנִּס שנכבש ותושביו גורשו על ידי כוחות ההגנה במרס 1948.

במהלך היומיים נכחו בכנס כ- 300 א\נשים, רובם ישראלים. הכנס נערך בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית עם תרגום סימולטני, ולקחו בו חלק 24 דוברים ודוברות, ישראלים, פלסטינים ובינלאומיים.

כל ההרצאות דנו בהיבטים הפרקטיים של ה"עַוְּדַה" (השיבה) של הפליטים הפלסטינים, בהשלכותיה על המרחב, באופנים לקידומה ומימושה ובאחריות הציונות על הנכבה, הפליטוּת והעַוְּדַה הפלסטינית.

הכנס התאפיין הפעם בנוכחות בולטת של ארגונים שותפים לזוכרות בפיתוח נושא השיבה הפרקטית כמו מרכז בדיל מבית לחם, העמותה להגנה על זכויות העקורים ועמותת בלדנא מחיפא.

בכנס התנהלו 8 פאנלים ושתי הרצאות. הדובר המרכזי פרופ' אילן פפה הציג את ראייתו למרחב לאחר השיבה, ומאיה אל-אורזא ממרכז בדיל הציגה את מסקנות הסקר שפרסמו לאחרונה על פריסת ומצב הפליטים בעולם.

ביום השני הוצגו מודלים ורעיונות מעניינים של שיבה בפועל אל ארבעה מקומות פלסטינים, אלבּרוּה, מג'דל עסקלאן, אלע'אבּסיה, וכפר אללג'ון. המודלים שהוצגו על ידי צעירים/ות פלסטינים צאצאי עקורים פנימיים, הם תוצרים של פרויקט עֻדנא המשותף לזוכרות, עמותת בלדנא, האגודה הערבית לזכויות האדם והעמותה להגנה על זכויות העקורים הפנימיים, שהתקיים לאורך השנה החולפת.

שני פאנלים על מזרחיות, נכבה ושיבה ועל סדקים בציונות נוכח השיבה הציפו שאלות קשות אך פורצות דרך והציגו דיון נדיר בנושא.

שתי האורחות מחו"ל, סלמה פורוביץ' מבוסניה וג'סטין מבאבאזי רוקיבה מרואנדה ריתקו את הקהל בידע הרב ובנסיון המקצועי והפרקטי שיש באמתחתן מחוויות הגירוש והשיבה בארצותיהן.

הכנס היה הצלחה גדולה, הן ברמת הארגון והן ברמת התוכן. השאלות שמסגרת הכנס אפשרה הן שאלות כבדות משקל, רציניות, חשובות וחלוציות בכיוון יישום השיבה כחלק מתהליכי הצדק הנחוצים לבניית עתיד אזרחי אפשרי במרחב שלנו.