פארק קק״ל איילון-קנדה הוקם על חורבות כפרים פלסטינים שישראל כבשה ב-67׳ וגירשה את תושביהם. כעת מוצבים שם מתקני שעשועים לצד שרידי בית הקברות. באופן אירוני, שמו של לוחם זכויות אדם ידוע מתנוסס בגאון על קיר התורמים במקום ומעורר תמיהה בקרב פליטי הכפרים המפוזרים ברחבי העולם.

למאמר המלא באתר העוקץ, לחצ/י כאן

שמו של מרטין לותר קינג חרות על קיר התורמים בפארק איילון-קנדה שבאזור לטרון, שנכבש ב-1967 וביצעה בו ישראל טיהור אתני מוחלט. אתר הכבוד של התורמים/ות הוא מתחם מושקע עם לוחות אבן רבים תלויים על קירות שנבנו למטרה זו, מתחם שהוקם על חורבות הכפר הפלסטיני עמואס שישראל הרסה ביוני 1967. עמואס מזוהה עם העיר הרומית-ביזנטית אמאוס-ניקופוליס, המזוהה עם האמונה שישו פגש בעיר שניים מתלמידיו מיד לאחר שקם לתחייה (בשל כך, ישנם ברחבי העולם עשרות ארגונים נוצריים עם השם אמאוס).

בחודש ינואר האחרון צויין יום הולדתו ה-86 של קינג – לוחם נחוש למען זכויות אדם ונגד גזענות בארצות הברית, שהפך לסמל על-לאומי ונהיה מקור השראה לעמים מדוכאים ותנועות שחרור ברחבי העולם. הוא זכה ב-1964, בהיותו בן 35 בפרס נובל לשלום, ב-4 באפריל 1968 נרצח.

פארק איילון-קנדה הוא פארק ישראלי שהוקם ב-1972 על חורבות ארבעה כפרים פלסטינים שמדינת ישראל כבשה, גירשה את תושביהם, הרסה את בתיהם ומנעה בכוח את חזרתם לאדמתם. עד היום היא מונעת מהם לשוב. כפר אחד, דיר איובּ, נכבש ב-1948, ושלושה כפרים נכבשו במלחמת ששת הימים ב-1967: עמואס, יאלו ובית נובא שבאזור לטרון. פורמלית, אזור זה הוא חלק מהגדה המערבית, אך מעשית הוא כמסופח לשטחה של מדינת ישראל. בנוסף לפארק שמשתרע על פני 12 אלף דונם, גם קטע מכביש מספר1 עובר בתוך השטח הכבוש. ואין כמובן סימון או שילוט שיסביר לנוסעים על הכביש ולמבקרים בפארק שהם עוברים את הקו הירוק.

הצבא הישראלי, מיד עם כיבוש אזור לטרון וללא התנגדות כמעט, הורה לכ-6,000 תושבי שלושת הכפרים לצאת מבתיהם ולהתאסף בחצרות מרכזיות, ומשם שילח אותם, מי ברגל ומי במכונית, מי על חמור ומי בתוך משאית, לכיוון ראמללה המרוחקת כ-30 קילומטר. אחד הפליטים שראיינתי זכר שחיילים ישראלים צעקו לעברו בערבית "יאללה לראמללה, יאללה לחוסיין". זו הייתה פעולה מתוכננת ומסודרת של טיהור אתני. לא תחת לחץ או הפגזה, לא במסגרת קרב ואף לא בריחה המונית של התושבים, אלא מבצע מובהק של גירוש. גם כאשר כ-400 אנשים ונשים, ילדים ומבוגרים מתושבי עמואס מצאו מחסה בתוך מנזר לטרון הקרוב לכפרם, קצינים ישראלים באו לאחר כמה ימים והורו לכמרים במנזר למסור לידיהם את בני ובנות עמואס המסתתרים שם, העמיסו אותם על משאיות ואוטובוסים והגלו אותם בראמללה.

המלחמה נגמרה אחרי שישה ימים בניצחון ישראלי מוחץ. הפליטים של עמואס, יאלו ובית נובא שמעו ברדיו וגם מהמיקרופון של ג'יפ צבאי ישראלי ברחובות ראמללה, שהפליטים יכולים לחזור והחלו לצעוד לכיוון הבית. לתדהמתם הם נחסמו בפאתי כפריהם על ידי הצבא הישראלי אשר הודיע להם שאין להם לאן לחזור וגירש אותם בחזרה. באותן שעות ריסקו בולדוזרים את בתיהם ומחקו את שלושת הכפרים מעל פני האדמה.

בתחילת שנות השבעים קיבלה קק"ל לידיה את שטח הכפרים בלטרון, הסירה או הסתירה את הריסות הבתים, נטעה בו עצי אורן ואשוח, ניכסה את עצי הזית של המגורשים הפלסטינים, הכשירה פינות מרגוע לישראלים, הציבה גני שעשועים עם נדנדות ומגלשות להנאת הנופשים בפארק, חלקם בסמוך לבתי הקברות הפלסטינים ההרוסים והמוזנחים. זוהי פרקטיקה מוכרת שהופעלה נגד מאות כפרים פלסטינים שנכבשו ב-1948, רוקנו בכוח מתושביהם ונהרסו על ידי מדינת ישראל. החורשות הקולוניאליות של קק"ל מהוות כלי לטשטוש עקבות הפשע ולהסוואת שרידי היישובים הפלסטינים, והשלטים של קק"ל מהווים כלי לעיצוב תודעה נטולת אזכור להיסטוריה של הפלסטינים.

השם פארק קנדה היה שמו הראשון של הפארק, כהוקרה לתרומתם של יהדות קנדה וידידי קק"ל בקנדה להקמתו. מאות שמות של תורמים רשומים על קירות שנבנו בין שרידי עמואס, וחלק מהגדרות במתחם נבנו מאבני הבתים הפלסטינים ההרוסים. מתוך קריאת השמות ומקומות מגוריהם של התורמים, מסתבר שאכן רובם קנדים, כנראה רובם יהודים, אבל לא רק. חלקם מארצות אחרות, ארה"ב למשל, וחלקם נוצרים, מרטין לותר קינג למשל. לפני כמה שנים החליפה קק"ל את השם לפארק איילון, שם תנ"כי שישראל ייחסה אותו לעמק עמואס שבאזור. לאחרונה הוצבו שלטים חדשים בפארק עם שם משולב, איילון-קנדה. ככל הנראה, המאבק הממושך של פליטי הכפרים וארגוני זכויות אדם בעולם נגד פארק קנדה והקק"ל הניב פרי.

הפצת מידע זה גרם מבוכה לממשלת קנדה ששמה נקשר בפרויקט בשטח כבוש בניגוד לחוק הקנדי ולחוק הבינלאומי, וגרר תרעומת של תורמים שלא ידעו ששמם מופיע בפארק כזה. אם כך, לא יהיה מופרך לחשוד שקק"ל סיבכה את מרטין לותר קינג בפרויקט קולוניאלי ללא ידיעתו (הוא נפטר כמה שנים לפני תחילת העבודות בפארק) או ידיעת בני משפחתו. בכל זאת, עדיין השאלה על היחסים בין קינג לבין הקק"ל עומדת בעינה: הרי קק"ל ביצעה פעולות דומות על אדמות פליטים במאות כפרים הרוסים אחרים. תרומה לקק"ל בכלל לא מתיישבת עם הביוגרפיה והעקרונות של קינג.

פליטי עמואס, יאלו ובית נובא מפוזרים כיום בפלסטין, ירדן וברחבי העולם. לכל כפר יש עמותה שמייצגת את פליטיו וממשיכה להיאבק על זכות השיבה שלהם לאדמותיהם. בחודש ינואר האחרון, כמעט ביום הולדתו של קינג, התארחו נציגי עמותת פליטי עמואס אצל ארגון אמאומס (Emmäus) הצרפתי לרגל יום השנה העשירי למותו של האב פייר מייסד הארגון. במסגרת טקס האזכרה הוקרן הסרט "עמואס – שחזור הזיכרון" של דימא אבו ע'וש, במאית פלסטינית פליטה מעמואס, וכן נחנכה בנוכחות יו"ר הועד אחמד אבו ע'וש כיכר אמאוס פלסטין (Emmäus en Palestine) בתוך כפר קהילתי בעיר לסקאר-פו בצרפת. פעולה צנועה זו היא ללא ספק הישג סמלי ומוראלי מבחינת הפליטים.

לעומת זאת, פליטי עמואס המומים ומאוכזבים מהעובדה ששמו של קינג, לוחם זכויות האדם הידוע, מתנוסס בין הריסות בתיהם, ומקשט את רשימת התורמים התומכים באחד המוסדות היותר גזעניים במדינת ישראל, אשר ממלא תפקיד מרכזי בהשתלטות על רכושם, הנצחת הפליטות ומניעת השיבה שלהם. קק"ל שמתפארת, מן הסתם, שמרטין לותר קינג נמנה על התורמים לה, הופכת אותו בעצם, בין אם ידע – הוא או מישהו מטעמו – ובין אם לאו, לשותף לפשע.