המילים לעיל, החותמות את הספר סף המדבר, קו העימות, מתארות את האופק הפוליטי שהוא מבקש לשרת, אך גם את חוסר המנוחה הז'אנרי שלו. מדובר בספר עיון שעשוי מקצתו במתכונת אקדמית, מרובב בהערות שוליים ובציטוטים של מחקרים; ובו-בזמן זו עדות מומחה שבוחנת ממצאים היסטוריים כדי להוכיח טענה משפטית וכוללת תצלומי אוויר ומפות וגם כתבת מגזין ארוכה שסוקרת משפט שהתנהל ועומדת על מהלכיו הדרמטיים והאידאולוגיים, ומשובצת בתצלומי דיוקן של גיבוריו.
ביקורת על הספר מאת עומרי הרצוג, כתב העת בצלאל, גליון מס׳ 4 בנושא פליטות (עורכת נעם סגל), יוני 2017
נישול הבדווים הוא לא רק עניין של טריטוריה
ספרו היפהפה והעצוב של איל ויצמן, "סף המדבר, קו העימות", מתמקד במאבקם רב השנים של הבדווים מאל עראקיב לשוב לאדמותיהם, ובהקשרו.
בין השנים 1948 ל-1953, בלא שום עילה מלחמתית, גירש צה"ל לירדן, לרצועת עזה ולסיני כ-90 אחוז מתוך מאה אלף הבדווים שחיו מדורות בנגב. הגירוש לווה במעשי הרג, שריפת אוהלים, הרס בתי אבן, אטימת בארות ותקיפות מקלעים נגד בני אדם וחיות ממטוסים קלים. רק 12,500 בדווים שרדו את הגירוש והיו לאזרחי ישראל. לפני המלחמה, האזור שבו התגוררו הבדווים בצפיפות הגדולה ביותר היה מצפון־מערב לקו 200 המ"מ (גשם לשנה). בחמש השנים ההן, אלה ששרדו את מעשי הזוועה נותרו והועברו לשטח סגור, צחיח ומליח מדרום־מזרח לקו המשקעים. איל ויצמן מסכם: נישול הבדווים לא היה רק עניין של טריטוריה, אלא גם של אקלים. האזור שאליו גורשו הבדווים, 1,000 קמ"ר שטחו, נודע כאזור הסַיִג. עד 1966 היו נתונים תושביו לממשל צבאי ושם חיו.
ביקורת ספרות מאת יצחק לאור, מוסף ספרים הארץ, 5.8.2016
בספרו החדש של איל ויצמן, הקורא חובר אל המחבר לריחוף מעל חבלי ארץ נתונים במחלוקת במזרח התיכון, עוקב אחריו כשהוא משרטט היסטוריות, אידאולוגיות, גבולות חלקלקים, טכנולוגיות ונרטיבים שמעורבים בהדרה הרשמית ובעקירה של הבדואים תושבי הנגב. רותם רוזנטל סוקרת את "סף המדבר, קו העימות" ואת שיטות העבודה של ויצמן במחקרו התרבותי-חזותי-פורנזי.
ביקורת מאת רותם רוזנטל, מגזין תוהו, 15.6.2016
כך מנהלת המדינה סכסוך עם הבדואים על המרחב - "סף המדבר, קו העימות" עוסק במאבק על רקע התנאים הפיזיים שיוצר המדבר, שמנוצלים לטובת עמעום הקשר של הבדואים לאזור ודחיקתם.
שסע בתוך שסע וסכסוך בתוך סכסוך — כך אפשר להגדיר את מצבה של האוכלוסייה הבדואית באזור הנגב. היא שקועה עמוק בתוך הוויית הסכסוך והמתח ביחסי האזרחים הערבים עם הרוב יהודי. והיא גם מנהלת מאבק ייחודי על קיומה באזור, על זכותה לבעלות על הקרקע ולהכרה חוקית ביישוביה. איל ויצמן הוא ארכיטקט ופרופסור לתרבות חזותית ומרחבית באוניברסיטת לונדון. ספרו הקצר מתפרסם ביוזמת עמותת "זוכרות" הפועלת לקידום אחריות הציבור היהודי לנכבה הפלסטינית. הוא עוסק במאבק בין המדינה לאוכלוסייה הבדואית על רקע התנאים הפיזיים שיוצר סף המדבר באזור הנגב. לדעת ויצמן, תנאים אלה מנוצלים לטובת טשטוש ועמעום הקשר של הבדואים לאזור ודחיקתם על ידי המדינה.
הארץ ספרים, צפריר רינת, 13.04.2016
לא רק נישול: גירוש הבדואים תורם למדבור הנגב
צילומי אוויר ומסמכים מהתקופה העות'מאנית חושפים מציאות אחרת בנגב: טרסות, סכרים, תעלות מים וחקלאות של התושבים הבדואים. להתחממות וליובש גורמים דווקא יערות קק"ל שניטעו במקום הכפרים ההרוסים.
מאת תום פסח, שיחה מקומית 23.3.2016
פינוי בינוי - ראיון עם איל ויצמן מחבר הספר "סף המדבר - קו העימות"
29.1.16, המוסף הספרותי, 7 לילות, ידיעות אחרונות - שי זמיר
איל ויצמן הוא חלום הבלהות של נפתלי בנט. אדריכל ישראלי שחי בלונדון, תומך בתנועת החרם, נשוי לגרמנייה, עוזר לתכנן יישובים פלסטיניים, מבקר את צה"ל ומפרסם מאמרים בגנות הכיבוש. גם הספר החדש שלו, על האלימות שמפעילה המדינה כלפי הבדואים בנגב, לא יהיה מועמד כנראה לפרס היצירה הציונית.
להמשך קריאה לחצ/י כאן
נחיה על האדמה הזו בכבוד או שניקבר בה בכבוד
איל ויצמן 28.01.16, אתר העוקץ
קטעים מן הספר החדש ״סף המדבר, קו העימות״, בו בוחן איל ויצמן את עקירת הבדואים מהנגב הצפוני מנקודת מבט ייחודית ומראה כי אידיאולוגיית ״הפרחת השממה״ היתה מאז ומתמיד מטרה מוצהרת, שחרצה את גורל הבדואים שחיו לאורך סף המדבר.
סף המדבר, קו העימות: יישוב ופינוי כשינוי אקלים בנגב — איל ויצמן. בניגוד לגבולות אחרים, סף המדבר אינו מסומן בגדרות, אלא מתקדם ונסוג בתגובה לשינויי אקלים ולמדיניות עיבוד קרקעות, עיור וייעור, נישול ויישוב הנובעת מהם. בעזרת תצלומי אוויר, מסמכים, מפות ועדויות משפטיות משרטט המחבר קו שלאורכו ניטש עימות מתמיד בין כובש לנכבש, בין כוח הזרוע לאיתני הטבע.
הארץ - ספרים, 15.1.16
