ההיסטוריה המוסלמית נמחקה ממפת התיירות העירונית של יפו

תייר שיכנס לאחד ממרכזי המידע לתיירים ביפו שמפעילה עיריית תל אביב ויבקש מפה, יקבל לידיו מדריך צבעוני וידידותי למשתמש, שמבטיח לספר על השווקים, המקומות הטובים ביותר לטעום בהם אוכל יפואי, ההיסטוריה של העיר ועוד – וכל זה בארבע שפות, לא פחות. אבל הגרסה לסיפור היפואי שמוצגת במפה התיירותית היא מצומצמת למדי, ונראה שנוצרה לאחר מחשבה מרובה מה להכניס ומה לא. המפה כוללת בוטיקים אופנתיים, גלריות בסגנון אירופאי ומעט היסטוריה נוצרית. ערבית היא לא אחת מארבע השפות על המפה, וסריקה מהירה של שאר החומרים שמוצגים במרכז המידע הרשמי לתיירים מגלה כי היא נעדרת ממרבית החומרים במקום.

מאת נטשה רוט, שיחה מקומית, 8.6.2016 

דיווח בערבית בערוץ "مساواة Musawah" על ספינת השיבה

דיווח בערבית בערוץ "مساواة Musawah" על ספינת השיבה שארגנה זוכרות ביאפא בשבת 14.5.2016 לזכר הנכבה ולתמיכה בשיבה של הפליטים הפלסטינים לעירם.

مساواة מוסווא, 15.5.16 

זיכרון דברים: אירועי הנכבה מגיעים לתל אביב

לקראת יום הנכבה שיחול בשבוע הבא, תקיים עמותת זוכרות שורה של אירועים ביפו עם מטרת על אוטופית - צדק ופיוס בין שני העמים. ממש במקרה, כמה ימים אחרי יום העצמאות, יחול יום הנכבה ה־68. לקראתו, יתקיימו ביפו אירועי בתים מעבר למקף של עמותת זוכרות שיכללו סיורים ביפו, תערוכות בבתים פתוחים וערב עיון. הרעיון המרכזי מאחורי היוזמה הוא לתעד ולהעלות את המודעות להיסטוריה המחוקה של העיר יאפא, באמצעות התערבות אמנותית במרחב העירוני.

טיים אאוט, 10.5.2016 | מאת: קרני בן-יהודה

אשה עם כתר של לימון

רוח הרפאים של המקום: סמאח שחאדה מציגה דיוקנאות של נשים פלסטיניות בחלל בית ביפו-יאפא, שתושביו גורשו ב-48׳. במסגרת אירועי ״בתים מעבר למקף״ לציון יום הנכבה ה-68. ״כך נעקרנו כשאנו משאירים בפלסטין את רוחנו, תקוותנו, ילדותנו, את שמחתנו ועצבוננו. השארנו אותם בכל מקום ואתר, בכל גרגר חול באדמת פלסטין. השארנו את פלסטין כשהיא מאוהבת בטבון ובפרי הלימון והזית. השארנו אותה בשדות, בוורדים ובפרחים. השארנו אותה בעץ אל-פיתנה, הנישא אל על בגאווה בפתח ביתנו ברמלה, השארנו אותה בקברי אבותינו. השארנו אותה בעתיקות, באנדרטאות ובהיסטוריה. השארנו אותה בתקווה״ (בשיר אל ח׳יירי, خفقان الذاآره [מכתבים לעץ הלימון], 1997).

דבי פרבר, העוקץ, 10.05.16

דעה: נרטיב אחר ליום העצמאות

הנרטיב הישראלי יוצר תבנית ברורה ומקשר בין יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות, אך אילו סיפורים מתפספסים ברקע? תלמידים רבים ילמדו השנה שוב בבתי הספר על הקשר בין יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות, המצויינים בסמיכות, זה אחר זה. הם ישמעו כי האסון שהתרחש בשואה חידד את ההבנה כי היהודים זקוקים למדינה משלהם. עבור המדינה הזו הצבא והחיילים נלחמים. הם גם ישמעו כיצד יום הזיכרון מנציח את גבורתם של אותם חיילים שהקריבו את חייהם ובזכותם יש לנו מדינה וניתן לחגוג את יום העצמאות.

אור סגל, הטלוויזיה החברתית,  02/05/2016

 

לסיקור תקשורתי בערבית לחצו כאן

לסיקור תקשורתי באנגלית לחצו כאן