הקדמה
יותר מששים ערים וכפרים פלסטינים נכבשו ותושביהם גורשו במחוז רמלה במהלך הנכבה. כ- 30 מתוכם נכבשו תוך שבוע אחד בלבד, בין 9 ביולי וה- 16 ביולי. אז נפלה רמלה. אז נפלה לוד, שהצבא הישראלי ביצע בה טבח מחריד. זה היה שבוע כואב במיוחד, על אף שכל השבועות של הנכבה כואבים הם. זה היה גם השבוע הראשון בחודש רמדאן לשנת 1367 הג'רית, 1948 לספירה הנוצרית.

זה היה רמדאן האחרון שבא על ענאבה כשבניו ובנותיו עוד שם. אך גורשו כשהם בצום. החג חל כשהם בתוואי הפליטות. בניגוד למה שחשבו. חשבו שישובו אחרי מספר ימים. כמו שמספר לנו כאן אחד הפליטים על אביו השיח' יוסף אשר גזלה ממנו הנכבה את שמחת החג בביתו ואף קלקלה לו את המצווה כשהכריחה אותו לשבור את הצום באמצע היום בגלל החום הנוראי של יולי וגודל האסון והטרגדיה של הפליטות. 

בשעת הנטישה המבוהלת ותך כדי התוהו ובוהו והפחד מהישנות טבח דיר יאסין בענאבה שכחה האם את התינוק שלה. התינוק שקיבל את החיים מחדש מספר לנו כאן את סיפורו ומסיף עוד שכבה למשמעות הנכבה. ולמרות שעברו כ- 70 שנה מחיי הנכבה, מניעת השיבה, הנצחת העוול והדיכוי והקולוניאליזם, נד'מיה בת ה- 85 עדיין אומרת "תמסרו דרישת שלום לענאבה. דרישת לשלום לכפרי".  

אספנו כאן מעט זיכרונות ענאבּיים והוספנו עליהם מסמכים, מפות ותמונות מתוך כוונה שתיעוד זה יצליח לסכם את הסיפור של ענאבה. ויצליח גם למקם אותו בתוך ההקשר הרחב של הנכבה הפלסטינית המתמשכת. מטרתנו היא גם לחשוף את האמת והפשעים שהציונות ביצעה נגד האזרחים הפלסטינים. תרגמנו את כל זה לעברית כדי להנגיש את המידע לציבור הישראלי שעל פי רוב אינו יודע או מתחמק מלדעת את האמת. זוכרות שואפת באמצעות פעילות זו והפרויקטים השונים שלה, להנכיח את נושא הנכבה והשיבה בפני הציבור הרחב, בעיקר הישראלי, על מנת לתרום לדיון על האחריות הישראלית לטרגדיה של העם הפלסטיני ולקרוא לעשיית צדק המושתת על יישום זכות השיבה לפליטים הפלסטינים.    

חוברת זו, מהוצאתה של עמותת זוכרות, תושק במסגרת פעילות מתוכננת באתר הכפר בשותפות עם קבוצת פליטים ופליטות של ענאבה מאזור ראמללה. הפעילות תכלול סיור לימודי באתר הכפר המנכּובּ והמחוק מעל פני האדמה בידי הקולוניאל הישראלי. במהלך הפעילות נחיה את זכר הכפר על ידי העמדת שלט עם שם הכפר והשארתו בשטח. 

"זוכרות את ענּאבּה" היא החוברת מספר 64 בסדרת החוברות שעמותת זוכרות מפיקה לתיעוד המקומות שישראל כבשה והרסה במהלך הנכּבּה מאז 1948. קדמו לה חוברות על המקומות האלה: בית נבּאלא, בית נתיף, דיר אבּאן, לוּבְּיָה, סֿרעה, חדת'א, אלרֻויס, מיעאר, בַּלַד אלשֵיח', יאג'ור, אלבַּסָּה, טירת חיפא, סֻמֵּיל אלח'ליל, אלמנְשיָּה-עכּא, מעלול, טבַּרִיָּה, עאקִר, אלבִּרְוָה, חֻבּיזה, כַּפְר סַבְּת, אלקַבּוּ, עילבּוּן, אִקרִת', כֻּפְר בִּרעִם, אלמנשיה-יאפא, אלעֻ'בַּיָּאת, סַבַּלאן, אלעראקיבּ, כַּפר עִנאן, אלדאמוּן, מִסְכָּה, אלסֻמַיְרִיָה, סִמְסִם, אלראס אלאחמר, עין כּארִם, עג'וּר, כּויכּאת, ח'רבת אם בֻּרג', ח'רבת אללוז, אלשיח' מֻוַּנִּס, אלמאלחה, אלעג'מי ביאפא, עִמְוָאס יָאלוּ ובּית נוּבּא, חִטּין, אלכַּפְרֵין, אלשַגַ'רָה, תרשיחא, בִּאְר אלסַבְּע, גְ'לִיל, אללַּג'ון, סֻחמאתא, אלג'וּלאן, אסְדוּד ואלמַגְ'דַל, חִ'רבּת גַ'לַמה, אלרַמלה, אללִּד, עכּא, חַיפא, עין אלמַנְסי, אלחַרַם [סידנא עלי], עין עַ'זאל, לִפְתא ודיר יאסין.

זוכרות
אוגוסט 2017