עשרות סטודנטים ישבו אמש (שני) על מחצלות בחורשה חשוכה הצמודה לסמינר הקיבוצים בתל אביב. השעה הייתה 21:00, ובמקום התקיים פאנל לימודי בנושא נרטיבים שונים של "מלחמת 48". על מנת לראות את הדוברים בפאנל, נאלצו הסטודנטים להאיר באמצעות הטלפונים הסלולאריים שלהם.
הנציגים הרשמיים של משרד החינוך ושל עיריית תל אביב שהגיעו להשתתף באירוע הם עדות לכך שלא מדובר ביוזמה מאולתרת. "הייתה לי התלבטות אם להישאר היות והנהלת הסמינר לא אשרה לנו לקיים את הפאנל", פותח את דבריו גלעד מניב, מדריך ארצי להוראת ההיסטוריה במשרד החינוך, "אם לומר את האמת לא דמיינתי שהפאנל יהיה כזה, אני רוצה לקוות שלהנהלה יש סיבות מוצדקות שבגללה לא קיימה את האירוע".
לטענת סטודנטיות במוסד, אתמול בערב (שני) אמור היה להתנהל פאנל חינוכי ה"כולל שיח פתוח ומאוזן בנושא המושג "נכבה" וכיצד מורות לעתיד יכולות להתמודד בכנות ובצורה חינוכית ומוסרית ביחס אל הנרטיבים השונים שקיימים בחברה בה אנו שואפות לחנך".
על פי הסטודנטיות, שעה לפני תחילת האירוע, ולמרות שקיבל את אישור המוסד, הודיעה ההנהלה כי לא תאפשר את קיומו בתוך כותלי המכללה. "מראש הופנו כלפינו מספר רב של דרישות אותן קיבלנו בהבנה מתוך ידיעה שמדובר בנושא טעון פוליטית", הן מספרות. בין היתר, הן נדרשו לשנות את שם הפאנל "בשבילי הנכבה היא... שיחה על הנכבה בסמינר הקיבוצים" לשם החדש שאושר: "נראטיבים של עצמאות ותקומה או נכבה – הילכו שניהם יחדיו?". עוד טענו כי בנוסף לחברי הפאנל המקורי, שכלל את נציג חבר מועצת העיר תל-אביב יפו, סמי אבו שחאדה, נציגת עמותת זוכרות ואת פרופ' אייל נווה, מרצה להיסטוריה והוראת ההיסטוריה במכללה (שלאור ההתפתחות לא נכח באירוע, ט"נ) נדרשו להזמין גם נציג של משרד החינוך.
אולם לטענת נשיאת המכללה, פרופ' ציפי ליבמן, האירוע כלל לא קיבל את אישור המכללה: "גיליתי בחמש בצהריים שהאירוע עומד להתקיים במחטף. ההחלטה לבטלו היתה אקט חינוכי ברור: לא נאפשר לקיים אירוע במחבוא, בגניבת דעת, כשמשקרים ביודעין בשביל לקבל את החדר. יש נוהל מסודר והם בפירוש לא עשו זאת, וזה נשמע לא תקין לאור העובדה שהם הולכים להיות מחנכים".
"כדי שילמדו לקח האירוע בוטל", ממשיכה ליבמן, "לא ניתן לעבור בשתיקה על אירוע שנעשה ללא תיאום. יש לי אחריות לכל הסטודנטים ולמדינת ישראל – זה מוסד ציבורי, אני רוצה שליטה על אירוע, מדובר באירוע ציבורי ברשות הרבים, לא משנה באיזה אירוע מדובר, לסמינר אין בעיה לקיים אירוע בנושא רגיש".
לדבריה של ליבמן, התנהל דיאלוג בנושא קיום האירוע אולם משנדרשו הסטודנטיות להראות את ההזמנה לכנס הופסק הדיאלוג והאירוע אורגן על דעת עצמן. בהודעה שהופצה היום לסגל המרצים והסטודנטים בסמינר נכתב כי "התנהגות הסטודנטיות לגבי הזמנת הכיתה ופרסום האירוע ללא אישור – תידון בוועדת המשמעת של המכללה".
"שעה לפני הפאנל התקשרו לאחת הסטודנטיות והודיעו לה שזה מבוטל", מספרת אחת המארגנות, "הטענה שלא ידעו ממנו מופרכת. מעבר לאישור שקיבלנו, נתלו בסמינר הודעות לגבי השעה והחדר, עברנו בכיתות להודיע. אם זה לא היה דבר מאושר לא היינו עושות את זה לעצמנו: מפרסמות את כל הפרטים, את שמותינו בגלוי. הרי לא היינו מעוניינות בדין משמעתי".
"בסך הכל מדובר בפאנל חינוכי שחושף פאן שברוב מערכת החינוך לא מדברים עליו, שבדרך כלל מושתק. כנראה היו לחצים שהופעלו על הסמינר מבחוץ, פשוט נעלו את הכיתה שבה רצינו לשבת. זו דוגמא קטנה למה שקורה בחברה הישראלית: אומרים את המלה נכבה וכולם מפחדים ונלחצים. במקום לנהל שיח פתוח, שיש הרבה מה ללמוד ממנו, ישר הופכים את העניין לדרמטי, מלא בפחדים".
לדברי חבר מועצת העיר, סמי אבו-שחאדה, שהשתתף בפאנל, "כל ההתנהלות של הנהלת סמינר הקיבוצים מההתחלה היתה מביישת. בסך הכל היה ניסיון של סטודנטיות לחינוך לקיים דיון במטרה ללמוד ולהבין יותר על נושא שנוי במחלוקת בחברה הישראלית, בצורה הכי כשרה שיש. זה משטר מחשבות, ההתנהלות והניסיון להקשות ולצנזר מסמל ימים שחורים. אני יודע שהיה דיון מראש וגם אישור מהסמינר, הסטודנטים הרי התבקשו לשנות את הטקסט של ההזמנה".
אבו-שחאדה הוסיף: "נניח גם שלא היה אישור: מדובר במוסד אקדמי שמכבד את עצמו, יש לו אורחים שמגיעים לפאנל, אמורים לנהל דיון, יש עובדה בשטח, מגיעים עשרות סטודנטים, מרצים מבחוץ, פשוט מבייש מה שקרה שם – לסגור לנו את החדר. זו אווירת טרור מחשבתית שצריכה להדליק נורה אדומה אצל כל מי שאכפת לו מדמוקרטיה בחברה הישראלית ולא חשוב מה עמדותיו בנושא הנכבה".