גרתי כאן, במחוז שש, עד שהייתי בן עשר/הוריי נולדו כאן, בכפר עג׳ור.
הבית שלנו היה קרוב לגבול הצפוני של השכונה, מעבר לרחוב היו בתי הלבנים/לפי הסבריו של אבי הבית שלנו היה באזור הדרומי של הכפר.
היום כפי שאתם רואים, יש במקומו מגרש חניה קטן וקיר בודד/כפי שאתם רואים נותרו רק גלי אבנים.
השטח נותר ריק אז ניתן לחזור לכאן וכך אמנם נעשה. אבי מילא את טפסי הבקשה ואני מקווה שבקרוב יבנה לנו בית חדש במחוז שש/אני רוצה לשוב לעג׳ור למרות שמעולם לא חייתי בכפר. אשוב עם בנותיי ואשתי.
אבי היה בכלא כי היה פעיל פוליטי נגד האפרטהייד/נכלאתי ע״י ישראל בגין פעילותי נגד הכיבוש.
השכונה תתפתח ותהיה שוב מאוכלסת באנשים ממוצאים מגוונים, כפי שהיתה בילדותי/אני רוצה לחיות כאן יחד עם שכניי למחנה אעידה. שכני הכפר יהיו יהודים, כפי שהיה בעבר.
אסלם לוי מספר לנו בעומדו על מפת מחוז שש המצוירת על הרצפה במוזיאון שמשמר את ההיסטוריה שלו בקייפטאון. דמעותיו זולגות כשהוא נזכר איך ניסתה משפחתו להגן עליו מפני הידיעה שאביו כלוא/סלאח עג׳ארמה מתמלא אופטימיות כשהוא רואה שמתוך שרידי ההרס שהביא האפרטהייד, הולכת נבנית מחדש שכונה שמשטר האימים הרס.
קייפטאון, 6/2/2012
