קבוצה תב"ע א' נפגשה לפני שבועיים לדיון ראשוני על תכנון עירוניות חדשה בישראל על הקרקע שבעבר שכנה עליה שכונת מנשיה. אחרי שעירית סולסי (יו"ר עמותת מרחב, בין השאר) הציגה את עשרת הכלים לעירוניות בתור נקודת פתיחה, יובל כהן הציג קצת מתולדות מנשיה וכך מסופר.
ב-1879 מוקמת מנשייה בשטח הצפוני לעיר העתיקה. ב-1887 מתחילה ההתיישבות היהודית מחוץ לחומות, נווה צדק, אשר מתפשטת סביב מנשייה עד אשר מנשייה נחסמת עם הקמת אחוזת בית ב-1909. שטח השכונה הוא מרחוב "אילת" של היום עד רחובות השומר-רבי מאיר (מה שמכליל בתוכו את רוב "הכרם" כמו שאנו רואים אותה היום) מרחובות הכרמל-המרד עד הכובשים-קויפמן.
בדו"ח משטרתי מ-1944 תועדו הדברים הבאים:
- 100 דונם
- 12 אלף פלסטינים
- 1,000 יהודים
- 12 מאפיות
- 20 בתי קפה
- 14 נגריות
- 3 חנויות אופניים
- 5 רופאים
- 7 מפעלים
- 7 סדנאות תכשיטים
- 6 בתי מלון
- 10 מכבסות
- 3 בתי מרקחת
- 3 בתי דפוס
- 6 מסעדות
- 2 מסגדים
- 4 בתי ספר
- 2 תנועות נוער
דו"ח זה מהווה עדות למגוון הפעילויות והחיות העירונית הענפה שצמחה בשכונה תוך ששה עשורים. רוב הפעילות המסחרית התרכזה לאורך הרחובות התחנה, שוק היהודים,רחוב אלעלם ורחוב חסן בק. הפעילות הציבורית מוקמה ברחובות המקבילים למה שהיום רחוב "המרד".
בשנים 1947-48 השכונה מהווה שדה קרב בין יהודים וערבים ולבסוף מתפנה מתושביה. באופן מיידי מיושבים מהגרים (עולים) בהריסות השכונה. מצבה ומצב השכונות סביבה (נווה-צדק, כרם ישראל וכרם התימניים) אינו הולם את התפיסה האדריכלית המודרנית וכתוצאה מכך הוחלט ב-1963 להרוס את כולן ולהקים במקומן את המע"ר חדש (הרחבה רבה בנושא ניתן למצוא בספרו של נתי מרום – "עיר עם קונספציה – מתכננים את תל אביב").
ב-1973 מושלם פינוי תושבי השכונה (עד רחוב דניאל ועד רחוב המרד) והריסת מבני השכונה למעט בניינים אחדים. את ההריסות מפנים לחוף הים ועליו נבנה ב-1974 פארק עירוני (פארק צ'ארלס קלור). ב-1975 מתחילות העבודות לבניית המע"ר וב-1978 נפתח גורד השחקים הראשון בה (בית גיבור). עם השנים משוקם ומוחזר לוואקף מסגד חסן בק ובפאתי השכונה משומר אחד המבנים והופך למוזיאון האצ"ל. בשנת 2010 נפתח "מתחם" (קניון) התחנה.
בפגישה הקרובה, ביום חמישי, ב – 29.12.2011, בשעה 18:00 נפגש שוב להמשיך בעבודה במשרדי מרחב – שד' יהודית 33, ת"א. בפגישה זו נתחיל לחשוב על אופיה הרצוי של השכונה אותה אנו מתכננים: נדבר על התקנים הקיימים, הרצויים ואיך מיישבים את ההבדלים ביניהם, נקבע סופית את הקו הכחול של הפרוייקט, ואם יהיה זמן נתחיל לבנות את הפרוגרמה שלנו ביחס למקום ולשכונות שמסביבו. יהיה מעניין.
