מצודת עכו, אשר נבנתה בתקופה העות'מאנית, ע"י דאהר אלעמר - מושל הגליל, כמבצר מוקף חומה וחפיר מיים, נבחרה ע"י שלטונות המנדט הבריטי להיות הכלא המרכזי בפלסטין, ומקום ההוצאות להורג וההעלאה לגרדום.
בכלא עכו כלאו הבריטים מורדים פלסטינים שנאבקו למען סיום שלטון המנדט הבריטי, וכן פעילי התנועה הציונית שלחמו להקמת מדינה יהודית בארץ. מספר האסירים הפלסטיניים היה גבוה לאין מונים ממספר היהודים במיוחד בתקופת המרד הפלסטיני הגדול 1936 – 1939. בתקופה זו נעצרו מאות פלסטיניים בכלא עכו, ועשרות מהם הוצאו להורג.
נזכיר כאן כמה מהמורדים והאסירים הפוליטיים המפורסמים אשר נאסרו או הוצאו להורג בכלא עכו, ואשר נתפסים בקרב הציבור הפלסטיני כגיבורים לאומיים:-
1) חליל בידס – עורך העיתון החיפאי "אלנפאיס", הנהיג את המחאה וההפגנות כנגד הצהרת בלפור בשנת 1920, נעצר ונדון למוות בעוון הסתה, אך בעקבות המחאה הציבורית הומר עונשו ל-15 שנות מאסר אותן בילה בכלא עכו.[1]
2) מחמד ג'מג'ום פואד אלחג'אזי ועטא אלזיר – נאסרו בעקבות ארועי "מרד אלבוראק" – "מאורעות תרפ"ט (1929(שהיו ההתפרצות הפלסטינית הראשונה ברמה הארצית כנגד שלטון המנדט הבריטי, והתעצמות התנועה הציונית. הרקע המיידי היה סכסוך בנושא השליטה על רחבת הכותל, שנתפסה (אצל שני הצדדים) כמסמלת שליטה בארץ. בהתנגשויות נהרגו 133 יהודים ו-116 ערבים. שלטונות המנדט דנו למוות 26 פלסטינים ויהודי אחד, ובסופו של דבר כולם זכו לחנינה מלבד שלושה פלסטינים שנדונו על הרג יהודים ותקיפת חיילים בריטיים בחברון ובצפת. מסע הסולידריות הנרחב שארגנה ההנהגה הלאומית הפלסטינית כנגד הוצאתם להורג, תוך טענה כי המשטר הבריטי נוקט מדיניות של איפה ואיפה כנגד הערבים הפלסטינים, הפך את השלושה לסמל. שיר שנכתב ע"י המשורר המפורסם אבראהים טוקאן, ושיר עממי שבוצע, בין השאר, ע"י הלהקה הפלסטינית המפורסמת "אלעאשקין" קבעו את שמותיהם בזכרון הקולקטיבי הפלסטיני [2]
3) נג'אתי סדקי – חזר לפלסטין בשנת 1929 ופעל במסגרת תנועת המחתרת הפלסטינית, נאסר בכלא עכו באשמת פעולה וארגון של מרי אזרחי.[3]
האסירים ועולי הגרדום בכלא עכו בתקופת מרד 1936-1939
1) עווד אלנאבלסי הועלה לגרדום ע"י שלטונות המנדט הבריטי בשנת 1936. ברגעיו האחרונים כתב בפיסת פחם על קירות הצינוק בו הוחזק באגף הנידונים למוות את השיר " לילה, הנח לאסיר לשפוך דמעותיו" (מובא בחוברת – מקורות אחרים מייחסים את השיר למשורר העממי נוח אבראהים, שלטענתם כתב אותו לזכרו של חברו שהיה אסור עימו והוצא להורג[4]) *)
2) יוסף חאפט' יוסף נזאל – מקבאטיה, הוצא להורג בכלא עכו ב-26,9,1937 בעקבות ההתנקשות בלויס אנדראוס, מושל הגליל בצבא הבריטי ליד אחת הכנסיות בנצרת[5]..
3) השיח' פרחאן אלסעדי – מראשוני ארגון "הקסאמיון", אומרים שהוא שירה את הכדור הראשון במרד 1936, נשפט ע"י השלטונות הבריטיים לשלוש שנות מאסר למרות שלא נמצאו כנגדו כל הוכחות, ובילה חלק ממאסרו בכלא עכו.[6]
4) השיח' נמר אלסעדי – בן דודו של השיח' פרחאן אלסעדי, מאנשי השיח' עז אלדין אלקסאם. השתתף במערכת יעבד שם נפצע אנושות, נותר בבית חולים עד ה-27.12.1937 ומשם הועבר לביה"ח של כלא ירושלים המרכזי, לכלא נאבלס (שכם), ובסופו של דבר אל כלא עכו בכדי שיהיה קרוב למרכזי החקירות בנצרת. נשפט, ביחד עם שאר אנשי הקבוצה לשנתיים מאסר, ואחרי סיום התקופה הוחזק שנה נוספת כעציר מנהלי בצו שהוצא ע"י מושל המחוז[7].
5) משורר המהפכה, נוח אבראהים – הצטרף לתנועת השיח' עז אלדין אלקסאם, ונחשב לתלמידו. השתתף במערכות רבות כנגד שלטון המנדט הבריטי. נעצר בשנת 1937 בכלא מזרעה ואח"כ בכלא עכו בו ישב 5 חדשים.[8] *
6) מחמד מחמוד חסין זידאן – נידון למוות בזמן המרד כנגד שלטון המנדט הבריטי. הוצא להורג בכלא עכו בשנת 25.7.1938 [9]
מדברי עווד אלנאבלסי ערב הוצאתו להורג
שירו של נוח אבראהים
לילה, הנח לאסיר לשפוך דמעותיו
מחר יעלה השחר וינפנף בכנפיו
יטלטל את התלוי במשב רוחותיו
ושמר האסיר בצינוק סודותיו
לילה, עצור ואספר לך כל אבדותיי
אולי שכחת מי אני ושכחת אנחותיי
ראה כיצד בך נמדדות שעותיי
והמפגש עם אהוביי אפסו סיכוייו
איני בוכה מפחד, אני בוכה על מולדתי
ועל האפרוחים הרעבים שבביתי
מי יאכיל אותם אחרי מותי
ואחיי כבר ניתלו, אני לבדי עכשיו
אם ילדי כיצד תעביר את ימיה
אוי לה ואוי לילדיה
הלוואי והותרתי לה את צמידיה
כשקניתי נשק להתכונן לקרב
