תולדות כפר אלחרם

הכפר סידנא עלי היה בנוי במישור החוף על גבעת אבן חול נמוכה 10 ק"מ צפונה לעיר (יאפא) יפו וצפה על חופי הים התיכון. הכפר נבנה סביב מקום קבורתו של עלי בן עליים, שהיה, כפי שנזכר בספרו של מג'יר אלדין אלחנבלי ואלשיח' אלנאבלסי, מצאצאי הח'ליפה השני עמר בן אלח'טאב (נפטר ב-1081 לספירה). בקיץ היו נאספים לתפילה והילולה מאמינים רבים מכל רחבי פלסטין. הכפר מנה, בשנת 1944, 520 תושבים ורובם היו מוסלמים.

בניית בתי הכפר נעשתה מאבן או מטיט, בקירבה רבה זה לזה ולמסגד.

בשנת 1921 הוקם בכפר בית ספר וידוע כי בשנות הארבעים הוא כלל 68 תלמידים.

כלכלת הכפר התבססה בעיקרה על חקלאות. על פי נתוני השנים 1944/5 נטעו 136 דונם פרדסי תפוזים ומטעי בבנות. היו 2096 דונם תבואה וכן גנים על 256 דונם של אדמה מושקית. בנוסף לכך הווה הדייג ענף כלכלי חשוב.

בגבול הצפוני של סידנא עלי הוקמה בשנת 1936 ההתנחלות הציונית רישפון. בחלק הדרומי נבנתה, על אדמות הכפר, ההתנחלות הציונית כפר-שמריהו בשנת 1937 (ראה את העדויות השונות אודות קניית אדמות חרם סידנא עלי על ידי הקק"ל בתיקי הארכיון הציוני המרכזי.)

כיבוש הכפר וגרוש תושביו

כוחות ההגנה כבשו את הכפר עוד לפני תום המנדט הבריטי ב-15 במאי 1948. הכיבוש נעשה במסגרת המבצעים בהם השתלטה ההגנה על מישור החוף בין חיפה לתל אביב.

הכפר היום

כל שנותר מהכפר הוא המסגד, אשר לאחרונה שופץ ומקום הקבורה המקודש שבתוכו. כמו כן נותר בית קברות הרוס ומספר בתים ישנים בהם מתגוררים יהודים.