לכבוד
פרופסור איתמר רבינוביץ'
נשיא האוניברסיטה
אוניברסיטת תל-אביב

28.10.03

לפרופסור רבינוביץ' שלום רב,

הנדון: שיח' מוניס ואוניברסיטת תל אביב

אנו פונים אליך בבקשה מעט בלתי שגרתית. כפי שודאי ידוע לך, קמפוס אוניברסיטת תל-אביב הוקם על אדמות הכפר שיח' מוניס. עם התפתחות הבנייה בקמפוס, כמעט ולא נותר כל זכר לכפר – כאשר החריג הבולט הוא, כמובן, הבית הירוק, אשר הפך למועדון האוניברסיטה ע"ש מרסל גורדון. בקשתנו היא כי האוניברסיטה תציין, באופן צנוע, את העבר המחוק הזה.

על מכתב זה חתומים עובדים וסטודנטים של אוניברסיטת תל-אביב; חתומים גם צאצאי המשפחות הפלסטיניות אשר התגוררו בשיח' מוניס עד 1948; וחתומים גם חברי עמותת "זוכרות", אשר שמה לה למטרה את העלאת זכר החיים הפלסטיניים בתקופה שלפני 1948 למודעות הציבור בישראל. משותפת לכולנו הידיעה, כי רק דרך הכרה היסטורית כנה ואמיצה ניתן יהיה לבנות בארץ השסועה הזו עתיד צודק. בהיותך היסטוריון, ודאי שתסכים עמנו כי מוסד תרבותי ראשון במעלה, כאוניברסיטת תל-אביב, מן הראוי לו שישמש דוגמא להכרה היסטורית.

בקשתנו היא כי אוניברסיטת תל-אביב תתרום את חלקה להכרה ההיסטורית הזו. עלו בדעתנו האופנים הבאים להנצחה הראויה, אולם נשמח לקיים דיון על דרכים אחרות:

1. תוספת אזכור מפורש של העבר הפלסטיני במנשר המתאר את "הבית הירוק" ובלוחית שתיקבע על אחד מקירותיו. המנשר הנוכחי (רצ"ב) מטשטש את העבר הזה. לגבי השנים הרלוונטיות, מסופר בו כי החל משנת 1924 נמכר חלק מאדמות הכפר. מיד אחר-כך, אנו למדים כי ב 1948 נקבע בכפר מחנה לח"י, וכי לאחר קום המדינה שוכנו בכפר אנשי חיל האוויר ואנשי מח"ל. אף מילה לא נאמרת על מה שארע לתושבי הכפר הפלסטינים, ולמעשה אפילו קיומם לא מוזכר מפורשות. מחקרים אקדמיים שנעשו באוניברסיטת תל-אביב עצמה מדייקים בפרטים החסרים, ולא צריכה להיות כל בעיה להוסיף ציון קצר שלהם במנשר מועדון האוניברסיטה. בכניסה לבניין המשופץ קבועה כעת לוחית, ובה רשום שם האדריכל האיטלקי, באופן שיוצר רושם כי הבניין נבנה, יש מאין, על ידו. ניתן לציין על הלוחית כי הבניין הוקם על יסוד ביתו של אברהים אבו-כחיל מן הכפר שיח' מוניס. הן המנשר והן הלוחית הקיימים מציגים את העובדות ההיסטוריות באופן מעוות, שאינו הולם מוסד מכובד כאוניברסיטת תל-אביב.

2. קביעת לוחית הנצחה במקום מרכזי בקמפוס, או בכניסה הראשית אליו, אשר תציין את העובדה שקמפוס האוניברסיטה נבנה, לפחות בחלקו, על אדמות הכפר הפלסטיני שיח' מוניס.

באתרים תרבותיים רבים ברחבי העולם נהוג לקבוע לוחיות זיכרון מן הסוג האמור, ולציין באופן זה את עברו של המקום. הדחקה והשכחה של עבר, שאין חולק עליו, חזקה עליהן שיולידו מרירות וזעם. מחווה מאזכרת היא דרך לפיוס.

מצפים לתשובתך החיובית

איתן ברונשטיין, עמותת 'זוכרות'
רשימת חותמים מצורפת.