שמונה מגרשים בהרחבה של קיבוץ בחן נמצאים בטעות על שטח של ארבעה כפרים ערביים - ימה, ביר א־סיכה, מרג'ה ואיבתאן, השייכים למועצה המקומית זמר, ועליהם כבר החלו להיבנות בתים. ל"כלכליסט" נודע כי בעקבות הטעות הגיעו למקום לפני כשבועיים פקחים מטעם המועצה ומסרו לתושבים צווים מינהליים לעצירת הבנייה.
הפקחים הציגו לתושבים תשריטים שמהם עולה לכאורה כי המגרשים - ושטח סמוך להם המתפרש על פני כ־8 דונמים -אינם נמצאים בשטח הקיבוץ, אלא בשטח השייך למועצה. מדובר בשלושה מגרשים הנמצאים בשלבי בנייה ובחמישה מגרשים הנמצאים לקראת אכלוס.

 
"איך המדינה אישרה את התב"ע החורגת?"

 

"מיד לאחר שהוצאו הצווים הבהרנו למועצת עמק חפר שנתנה את היתרי הבנייה להרחבה כי עליה לטפל בנושא באופן מיידי, אחרת נפנה לבית המשפט ונדרוש פיצוי על הנזק שנגרם לנו", סיפר ל"כלכליסט" אחד התושבים שרכש שטח בהרחבה.
לדבריו, במועצה מיד הבינו את חומרת הנושא וניסו ליזום פתרון של חילופי שטחים עם מועצת זמר. "הם הציעו להעביר למועצת זמר אדמות חקלאיות בהיקף של כ־55 דונם הממוקמות על אדמות בחן, אולם המועצה מתנגדת ליוזמה".
יתר על כן, מתברר כי במועצת זמר אף דורשים מהתושבים להעביר אליהם את מלוא תשלומי הפיתוח וההיטלים - העומדים על כ־100 אלף שקל ליחידת דיור - אשר הועברו על ידם למועצת עמק חפר לפני תחילת הבנייה.
"לא ברור איך המדינה אישרה תב"ע שכולם ידעו מלכתחילה שהיא חורגת משטח המועצה", אמר התושב. "אנחנו לא מבינים למה זה מגיע לנו. פעלנו לפי הנחיות המינהל. קיבלנו את היתרי הבנייה הדרושים, ומי שטיפל בכל הנושא היו מועצת עמק חפר וקיבוץ בחן. כעת בגלל טעות של הרשויות אנחנו אלה שסובלים".
אותו תושב הוסיף כי גם אם מאבקם של התושבים יצליח בערכאות המשפטיות, עדיין ייגרמו להם הוצאות משפט מיותרות ועיכוב בעבודות הבנייה. במכתב שכתב עורך דין המייצג את אחד התושבים הוא ציין כי לאחר שהוצא לאותו תושב הצו להפסקת הבנייה, הוא ערך בירור מול הוועדה המקומית מזרח השרון (הגורם התכנוני הרלבנטי במועצת זמר - ד"ל), שבמסגרתו נמסר לו כי מדובר במאבק ממושך על קרקעות בין שתי המועצות, וכי רוכשי המגרשים משמשים במקרה זה "כבני ערובה" של שתיהן.

 
וכמה מסכנים התושבים

קיבוץ בחן שוכן בצדו הצפון מזרחי של עמק חפר. בניית ההרחבה החלה בשנת 2006, אז התקשר הקיבוץ עם חברת ירוק בחן שבבעלות היזם אביב שקד, לשם שיווק ומכירה של 174 יחידות דיור באזור.
לאחרונה פורסם כי החברה אשר הופקדה על הקמת התשתיות בהרחבה פשטה את הרגל. כתוצאה מכך, כספם של חלק מהרוכשים נתון בסכנת עיקול על ידי נושים, לאחר שהפקידו את כספם בצורה ישירה אצל היזם ולא דרך חשבונות נאמנות. על רקע זה עצרה מועצת עמק חפר את הנפקת היתרי האכלוס בהרחבה עד להסדרת הנושא.
ממועצת עמק חפר נמסר בתגובה: "יישובי מועצה מקומית זמר היו עד 1988 חלק מהמועצה האזורית עמק חפר. משהפכו למועצה מקומית הוגדרו הגבולות בין המועצות. התב"ע נמצאת בסמכות הוועדה המחוזית ואושרה באינסטנציות התכנוניות הגבוהות ביותר במדינה. הגבולות נקבעו בזמנו על ידי המש"מ, גוף שלא קיים כיום שהורכב מנציגים של גופים ממלכתיים ותכנוניים, ובהם מינהל מקרקעי ישראל ומשרד הפנים". עוד נמסר מהמועצה כי "ראש המועצה האזורית עמק חפר וראש מועצת זמר הגיעו ביניהם להסכמות באשר לחילופי קרקעות ותיקון גבולות. הסכמה זאת צריכה לעבור אישור בגופים הפורמליים הקיימים בשתי הרשויות וכן אישור מצדו של שר הפנים".
ממינהל מקרקעי ישראל נמסר בתגובה כי המועצה היא זו שמאשרת את הבנייה ביישוב.
ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי הנושא נמצא בטיפול הוועדות המקומיות עמק חפר וזמר. ראש מועצת זמר סמיר דרוויש אמר בתגובה כי "מדובר בפלישה של 15 יחידות דיור בשתי חלקות. אין לי הסבר איך התוכנית עברה במשך שנים את אישור ועדות התכנון המקומית, המחוזית ואפילו הארצית. כעת אנו נמצאים במשא ומתן עם מועצת עמק חפר לחילופי שטחים, אם כי השטח שמציעים לנו הוא חסר אופק תכנוני. אנחנו לא פוסלים שהתושבים יישארו בתחום השיפוט שלנו, אנחנו בעד דו־קיום".
אחד התושבים שרכש מגרש בהרחבה: "אנחנו לא מבינים למה זה מגיע לנו. פעלנו לפי כל ההנחיות, אבל בגלל טעות של הרשויות אנחנו אלה שסובלים"

 
כרוניקה של הפסקות בנייה

 

הבעיות המלוות את רוכשי המגרשים בקיבוץ בחן הן רק דוגמה אחת לתקלות המאפיינות בנייה בהרחבות. בשנתיים האחרונות הופסקה בנייה של הרחבות בכמה קיבוצים ומושבים נוספים. כך למשל, ההרחבה במושב השיתופי הבונים נעצרה בחודש אוגוסט 2009 על ידי מינהל מקרקעי ישראל, לאחר שטען כי קבלן הפרויקט גבה כספים מלקוחות מבלי שהיה מורשה לכך. בקיבוץ יחיעם הוקפאה ההרחבה על ידי המינהל בספטמבר 2010, בעקבות תלונות שהתקבלו על כך שהאגודה של הקיבוץ חייבה רוכשים לבנות ב"בנייה מרוכזת" (בנייה באמצעות הקבלן הראשי שחתם על הסכם הפיתוח עם הקיבוץ), ולא בבנייה עצמית.
בהרחבה של המושב השיתופי רגבה חויבו רוכשי מגרשים בתשלומי מס גבוהים על ידי רשויות המס. במקרה זה, רק לאחר שמונה שנות מאבק משפטי קיבלו המשתכנים את כספם חזרה.
במקרה אחר, הקפיא המינהל באוגוסט 2009 את המשך השיווק של ההרחבה במושב תרום שבהרי ירושלים. זאת, לטענתו, בעקבות פניות אנונימיות שהתקבלו במשרדו, שבמסגרתן נטען כי אגודת המושב גבתה, כביכול, מרוכשי הקרקעות בהרחבה כספים שלא כדין.