האם עמותת "זוכרות" הצליחה לעורר בקרב הישראלים את המודעות ל"נכבה" הפלשתינית ב-1948? שאלה זו עמדה במרכז האירוע שקיימה העמותה ביום חמישי האחרון בתל-אביב לציון 5 שנים להיווסדה. "לומר שהצלחנו ליצור מהפך זה מוגזם, אבל יש שינוי שאנחנו מרגישים אותו", אמר ל-nrg מעריב מנהל העמותה, איתן ברונשטיין, שמדגיש כי "ללא הכרה במה שקרה לפלשתינים ב-1948 אי אפשר יהיה לדבר על פיוס אמיתי בין שני העמים".

לאירוע שנערך במשרדי העמותה בתל-אביב הגיעו כמה עשרות בני אדם, מרביתם יהודים המזדהים עם פעילות העמותה, אך לצדם גם ערבים, שמגדירים את עצמם כפליטים פלשתינים בישראל, ואף אזרחים זרים התומכים בעמותה ובמאמציה להפיץ את המודעות ל"נכבה" בקרב הציבור הישראלי.

כנהוג באירועים מסוג זה, העלו חברי העמותה ומוקיריה זיכרונות מראשית דרכה של "זוכרות" וסיפרו כיצד התוודעו לפעילותה, שכוללת בין השאר ארגון סיורים לכפרים שבהם התגוררו פלשתינים עד הקמת המדינה, והצבת שלטים ועליהם שמם הקודם וה"מקורי" של יישובים שהוקמו לאחר 1948.

ד"ר אריאלה אזולאי, מרצה לתרבות חזותית ולפילוסופיה, אוצרת תערוכות ובמאית סרטי תעודה, גמרה את ההלל על "זוכרות" כשאמרה כי "אם עמותת 'זוכרות' לא היתה קיימת היה צריך להמציא אותה". לדבריה, בתוך עולם המושגים של הכיבוש הצליחה העמותה ליצור מסגרת אמיתית שבאמצעותה אפשר לספר את הסיפור של המקום. היא ציינה במיוחד את המודעות שמנסה "זוכרות" לעורר למילה "נכבה", ש"משמשת כבריקאדה מול הכיבוש".

צריכים לדעת למה יש מלחמות

אפי בנאי, יליד שכונת כפר שלם בתל-אביב, סיפר כיצד סקרנותו לדעת מה עלה בגורלם של תושבי הכפר הפלשתיני סאלמה, שהתגוררו במקום לפני הקמת השכונה בה הוא גר היום, גרמה לו להתעניין בפעילותה של "זוכרות". הוא אמר כי לאחר שהתוודע לפעילות "זוכרות" החל להכין סרט תיעודי על תושבי כפר סאלמה, שעל חורבותיו נבנתה השכונה בה בילה את ילדותו.

המשתתפים הערבים באירוע סיפרו כיצד הקמתה של "זוכרות" הצליחה לסייע להם להפיץ את המודעות לסיפור הפלשתיני בקרב הציבור היהודי-ישראלי. "באג'נדה שלנו היה לנו מאוד חשוב לדבר לדעת הקהל הישראלית וליהודים, שלא למדו על נושאים כאלו בבית הספר", אמר מוחמד כיאל מ"ועד העקורים".

"ל'ועד העקורים' חשוב לא רק לדבר לערבים הפלשתינים בישראל

ולא רק למנהיגים הפוליטיים של החברה הערבית בישראל אלא גם לקהל הישראלי", אמר כיאל. "זו כמובן בעיה בשבילנו, ולהפתעתנו ביחד עם 'זוכרות' אנחנו יכולים להסביר מה יש לנו לדעת הקהל הישראלית".

כיאל, שכינה את אנשי 'זוכרות' "אנשים אמיצים, פעילים ונחושים" אמר בנוסף כי "אני כל הזמן בעד שאחינו, היהודים הישראלים וגם הפלשתינים, ידעו למה יש מלחמות ולמה יש סכסוך וצריכים לדעת את האמת. לפני שניגש לפיוס ולשלום צודק ובר קיימא, צריך להגיע לאמת".

פעילותה של "זוכרות" זוכה להערכה גם בקרב פלשתינים המתגוררים בחו"ל, דבר שבא לידי ביטוי במהלך האירוע. ההיסטוריון הפלשתיני, ד"ר סלמאן אבו-סיטה, כתב לכבוד האירוע דברי ברכה שבהם העתיר שבחים על העמותה ועל אנשיה.

פעמון השכמה ליהודים בישראל

"פעילותה של 'זוכרות' הינה פעילות חלוצית, חשובה ואצילה כי היא מנערת את האבק מעל האמת המוסתרת שמערכת החינוך בישראל העלימה, בזמן שכל האנשים בעולם מכירים אותה", הוא כתב. "הפעילות של 'זוכרות' הינה פעמון ההשכמה ליהודים הישראלים שהלכו לישון לפני 6 עשורים על סיפור דמיוני אודות הבריאה האגדית של מדינת ישראל. 'זוכרות' נותנת בכך שירות לאלה על ידי קריאתה לגילוי האמת והחזרת הזכות לבעליה".

אבו-סיטה חזה יום שבו "היהודים יגידו: 'למרות תקופת הטבח, גירוש האנשים וההשתלטות על רכושם ואדמתם, שאנחנו לא גאים בה, היו בינינו כאלה שעמדו לצד הצדק והאמת באומץ ובנחישות, והיו כמו נר באפלה'".

גם סאלח מנסור, המייסד והמנהל של אתר האינטרנט palestineremembered.com כתב דברי ברכה לרגל האירוע. "זה מאוד חשוב כי יום אחד כל מה שאתם עושים, כל מה שאתם מתעדים, יהפוך להיות מאוד שימושי", אמר. "ברגע מסוים, כשאנשים ירצו למצוא את האינפורמציה, הם ימצאו אותה בדיוק שם...אתם מביאים מודעות לישראלים על נושא הליבה של הקונפליקט".

מנסור הדגיש כי "אנחנו בחוץ – מערביים, פלשתינים מוסלמים ונוצרים – חושבים שאתם כולכם קבוצה אחת: כולכם ציונים, חיילים. זה מאוד חשוב שיהיו עוד פנים, להראות שיש יותר מסוג אחד של ישראלים. חשוב לנו לדעת שיש באמת ישראלים שאכפת להם מהפלשתינים".

חשים שינוי בדעת הקהל בישראל

מנהל "זוכרות" והרוח החיה מאחורי העמותה, איתן ברונשטיין, אמר כי הוא חש שינוי בדעת הקהל הישראלית ביחס לסיפור הפלשתיני מאז הקמת העמותה. "לומר שהצלחנו ליצור מהפך זה מוגזם, אבל ללא ספק יש שינוי, שאנחנו ב'זוכרות' מרגישים אותו", אמר ל-nrg מעריב. "יש עלייה עצומה במספר הנכנסים לאתר האינטרנט שלנו, וגם כמות הפניות של ישראלים אלינו עולה".

הוא ציין כי ישנם גם גופים שונים כמו תנועות נוער שפונים לעמותה כדי לקבל מידע על פעילותה וכדי להשתתף בסיורים שהיא מקיימת.

ברונשטיין מצהיר כי בניגוד לרושם שיכול להיווצר, הוא וחבריו ממקדים את פעילותם בראש ובראשונה בקרב הציבור היהודי בישראל. "מאז שהקמתי את 'זוכרות', המחויבות שלי היא בעיקר כלפי הציבור היהודי בישראל", הוא אומר. "אנחנו מקפידים שכל החומרים ייצאו קודם כל בעברית, ואנחנו פועלים מבחינתנו לטובת הציבור היהודי, למרות שיש מי שאולי יחלוק על כך".

לדבריו, ההכרה של הציבור היהודי ב"נכבה" ובגרסה הפלשתינית היא הדרך להגיע לשלום ולפיוס אמיתי בין הישראלים והפלשתינים. "אני בטוח שללא הכרה במה שקרה ב-1948 מחוץ לנקודת המבט הציונית אי אפשר יהיה לדבר על פיוס אמיתי בין ישראלים ופלשתינים ועל חיים בשלום ובביטחון", הוא אומר. "אם לא נשמע תפיסות אחרות, פרט לתפיסה הציונית, שיכולה להכשיר מלחמות ואת המשך הכיבוש, לא יהיה סיכוי לפיוס".