עד שנת 1948 חיו ביפו כשבעים אלף תושבים פלסטינים. במפקד האוכלוסין הראשון לאחר גרוש תושביה עמד מספרם על 3,647. אלה שנשארו ביפו רוכזו על–ידי הממשל הצבאי בעג'מי, שכונתה אז "גטו יפו". שישים שנה לאחר מכן מאיימת המדינה, באמצעות חברת עמידר, לפנות מבתיהן ארבע מאות משפחות הגרות בשכונה. עמר אע'באריה ואיתן ברונשטיין ראיינו את סאמי אבו שחאדה, דוקטורנט להיסטוריה באוניברסיטת תל–אביב החוקר את יפו כמרכז תרבות ערבי בתקופת המנדט הבריטי, חבר הוועדה העממית נגד הריסת בתים ביפו.