יאלוּ
נפה:  אלרַּמְלָה
תאריך כיבוש:  06/06/1967

כפר פלסטיני במחוז רמלה עד 1948 ואחרי כן צורף למח חוז ראם – אללה. עם הפסקת האש ב 1948 הוא הפך לכפר "גבול" של הגדה המערבית. נמצא דרומית – מזרחית לרמלה ודרומית מערבית לראם-אללה, במרחק 3 קילומטר מכביש יאפא – אל קדס. שבילים חיברו בינו לבין הכפרים השכנים בית נובא, עמואס ודיר איוב.יאלו נבנה על עמק "איילון" הכנעני כ 300- מטר מעל פני הים ומשמעות השם: לוח אבן. בתקופה הרומית היה חלק מנפת עמואס והוא נקרא "אלוס".רוב בתי הכפר תוכננו בצורה מלבנית ונבנו מאבן. מסכ ביב לכפר שפע של מעיינות מים, התושבים ניצלו את מי המעיינות לשתיה, השקיה ולשימוש ביתי. למעיין הראשי בכפר קראו מעיין אל ג'בּאר.ביאלו היו שני בתי ספר, הראשון נבנה בשנת 1947 , מסגד אחד וכמה חנויות. בכפר נמצאים שרידים לבניינים עתיקים עםוקשתות ובאר מקורה. מסביב לכפר היו הרבה חורשות.לתושבי הכפר יאלו היו כ- 15 אלף דונם אדמה שגידלה בהם סוגים שונים של קטניות. בכ- 275 דונם הם גידלו עצי זית. מטעי הפרות של התושבים היו בצד המערבי והדרום- מערבי של הכפר. בשנת 1922 גרו ביאלו כ- 811 תושבים, ובשנת 1931 הגיע מספר התושבים שם לכ- 963 נפשות שגרו בתוך 245 בתים. בשנת 1945 הוערך מספרם בכ- 1220 תושבים ובמפ פקד האוכלוסין של שנת 1961 דווח שמספר תושביו של יאלו הוא 1644 נפשות.ביוני 1967 ישראל כבשה את יאלו, גרשה את כל תושביו והרסה את בתיהם עד היסוד.כיום שטח הכפר ואדמותיו הם חלק מ" פארק איילון – קנדה" השייך לקק"ל.המקור: אל-דבאע', מסטפא מראד, ארצנו פלסטין, דאר אל-הדא, כפר קרע, 2002

קראו את הצהרת הועד המאוחד של כפרי לטרון: עמואס, יאלו, בית נובא

זוכרות ברשת