דֵיר אלשֵיח'
נפה:  אלקֻדְס (ירושלים)
אוכלוסיה 1948:  260
תאריך כיבוש:  21/10/1948
מבצע צבא:  ההר
יחידה כובשת:  הראל (פלמ״ח) & עציוני
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  אין
אתרים נוספים שהוקמו על אדמות המקום אחרי 1948:  שמורת נחל שורק דרומי

הכפר ניצב על גבעה קטנה לרגלי המורדות הצפוניים של הר שיח' בדר והשקיף צפון-מזרחה, לעבר ואדי אל-סֿראר [נחל שורק], בו עברה מסילת הברזל בין ירושלים ויפו; ירושלים שכנה 16 ק"מ ממזרח. ב-1596 חיו בכפר 113 תושבים ובתחילת שנות ה-1870 דווח שחיים בו כ-400. הכפר ננטש עד 1881, משום שתושביו עקרו, או נפגעו במגיפת הטיפוס של 1874. ב-1931 התגוררו בכפר 155 תושבים ב-26 בתים שנבנו בעיקר מאבן. ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-220, מרביתם מוסלמים, מלבד עשרה נוצרים. אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 6,781 דונם. היה בכפר מקאם (אתר מקודש) ומסגד לזכר שיח' סולטן בדר, וכן מספר חנויות קטנות. באר ממערב סיפקה מי שתייה לתושבים, אשר עסקו בחקלאות בעל, כולל גידול דגנים, ירקות ועצי פרי. אדמות הכפר הדרומיות שימשו כאזורי מרעה. ממצאים ארכיאולוגים שנמצאו בכפר כללו  שרידי קירות ועמודים, יסודות, בורות מים, אתרי קבורה ובתי בד.

דיר אל-שיח' נכבש בידי חטיבת הראל במהלך מבצע ההר, כפי הנראה ב-21 באוקטובר. המבצע, בפיקוד יגאל אלון, נועד להרחיב את פרוזדור ירושלים שבשליטה ישראלית ולחברו להרי חברון. במהלך המבצע תקפו הכוחות הישראלים כוחות מצרים שישבו בהרי ירושלים וברוב הכפרים באזור, אילצו אותם לסגת וכבשו כפרים רבים מדרום-מערב לירושלים. אוכלוסיית האזור גורשה או ברחה, בעיקר לכיוון בית-לחם או הרי חברון.

על אדמות-הכפר לא נבנו ישובים ישראלים. [מושב] נס הרים הוקם ב-1950 קילומטר מדרום-מערב לאתר הכפר, על אדמות הכפר בּית עִטַאבּ. אחד ממבני הכפר שנותרו על תלם הוא מקאם אל-שיח' סולטן בדר, מבנה לבן עם שתי כיפות, פתחים מקושתים וחצר, שהפך לאתר תיירות ישראלי. גל-אבנים ממערב למקאם מכוסה בעשב בר. שיחי צבר גדלים על קירות הטרסות שממערב וממזרח לכפר.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 288

מידע ממקורות נוספים:

על-פי PalestineRemembered.com נלחמו בצד הכפר האחווה המוסלמית המצרית, הצבא הירדני וכמה אנשי מיליציה פלסטינים מקומיים ומתנדבים של צבא השיחרור הערבי (לחץ\י כאן)
לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושא הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 255 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 54).
על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך שמורת טבע נחל שורק דרומי (נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').
 

זוכרות ברשת