דֵיר אלהַוַא
נפה:  אלקֻדְס (ירושלים)
אוכלוסיה 1948:  70
תאריך כיבוש:  20/10/1948
מבצע צבא:  ההר
יחידה כובשת:  הראל (פלמ״ח)
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  אין
אתרים נוספים שהוקמו על אדמות המקום אחרי 1948:  פארק עצמאות ארה"ב

דֵיר אל-הַוַא ניצב על פסגת הר בגובה 650 מטרים מעל פני הים, 18.5 ק"מ ממערב לירושלים. הכפר נבנה על אתר ארכיאולוגי, ועשה שימוש באבני בנייה ועמודים שנמצאו במקום. הכפר נזכר לראשונה בכתובים בסוף המאה ה-19 וב-1931 נמנו בו 47 תושבים ב-11 בתי בוץ ואבן צפופים, מופרדים בסמטאות צרות. ב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-60, כולם מוסלמים, ואדמותיו השתרעו על 5,907 דונם. תושבי הכפר התפללו במסגד בחלק המערבי של הכפר, בו היה גם אתר מקודש לזכר שיח' סולימן, מורה מקומי. שתי בארות, מדרום-מזרח וממערב לכפר, סיפקו מי שתיה. רוב האדמות החקלאיות היו הרריות, מלבד קרקעית העמק, בה נשתלו דגנים. עצי פרי, שהניבו תפוחים, זיתים, תאנים ושקדים ניטעו על המורדות. כל הגידולים הושקו במי גשמים.

דיר אל-הוא היה מבין הכפרים שנכבשו בתחילת מבצע ההר, לקראת סוף הההפוגה השניה של המלחמה. הוא נכבש בלילה שבין ה-18-19 באוקטובר 1948 בידי הגדוד הרביעי של חטיבת הראל. לפי 'תולדות מלחמת הקוממיות', הכוחות המצרים ששהו בו נסוגו מיד עם הפגזת הכפר. גורל התושבים לא מוזכר, אך ההיסטוריון הישראלי בני מוריס מציין שמפקד המבצע, יגאל אלון, הבהיר ככל הנראה לקציניו שאף קהילה אזרחית לא צריכה להשאר באזור שנכבש במהלך המבצע.

על אדמות-הכפר לא נבנו ישובים ישראלים. [מושב] נס הרים נבנה ב-1950 בסמוך לאתר-הכפר, מצפון-מזרח. גלי-אבנים מהבתים מצויים באתר הכפר כיום בד קירות וטרסות הרוסים. חלקים מהאתר יושרו ונוקו, ועיי החורבות נאספו לערימה גדולה בקצה אחד של האתר. ניתן לראות קורות גדולות של בטון מזויין ליד מגדל השמירה שהוקם באזור שנוקה. טרסות בצידי האתר מכוסות בעצי זית וחרוב, ושיחי צבר גדלים בקצה הדרומי של האתר. פארק שמנציח את יום העצמאות ה-200 של ארה"ב הוקם בידי קק"ל על אדמות דֵיר אל-הַוַא ומספר כפרים שכנים. עצי אורן נשתלו לאחרונה ליד הפארק. טיילת הוברט המפרי עוברת בפארק על אדמות הכפר.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 285-286

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 70 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 54).
על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך פארק עצמאות ארה"ב של קק"ל (נגה קדמן, בצד הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').
 

זוכרות ברשת