עַלָאר
נפה:  אלקֻדְס (ירושלים)
אוכלוסיה 1948:  510
תאריך כיבוש:  22/10/1948
מבצע צבא:  ההר
יחידה כובשת:  הראל (פלמ״ח) & עציוני
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  מטע
אתרים נוספים שהוקמו על אדמות המקום אחרי 1948:  פארק עצמאות ארה"ב

הכפר שכן 17.5 ק"מ מדרום-מערב לירושלים על המורד הצפון-מזרחי של רכס הרים והשקיף לעבר נחל [זנוח] שנשפך אל ואדי אל-סֿראר [נחל שורק]. בסוף המאה ה-16 חיו בכפר 204 תושבים, ועד 1875 עלה מספרם לכ-400. ב-1944-45 חיו בכפר 440 תושבים מוסלמים בבתי-אבן ברחובות צרים ומתפתלים, בהם נבנו חנויות קטנות. תושבי הכפר החזיקו ארבעה אתרי-דת בקרבת הכפר, שאדמותיו השתרעו באותה עת על 12,356 דונם. ילדי הכפר למדו בבית-הספר היסודי של הכפר. התושבים התפרנסו בעיקר מחקלאות וגידלו דגנים, ירקות, זיתים וענבים. רוב הגידולים הושקו במי-גשמים וחלקם במי-מעיינות שהיו מצויים סביב הכפר, כולל עין אל-תנור. צמחית בר גדלה אף היא על אדמות הכפר.

לפי ההיסטוריון הישראלי בני מוריס, הכפר נכבש ב-22 באוקטובר 1948 במהלך מבצע ההר, שנערך בידי חטיבות הראל ועציוני ובפיקוד יגאל אלון, במטרה להרחיב את פרוזדור ירושלים שבשליטה ישראלית ולחברו להרי חברון. במהלך המבצע תקפו הכוחות הישראלים כוחות מצרים שישבו בהרי ירושלים וברוב הכפרים באזור, אילצו אותם לסגת וכבשו כפרים רבים מדרום-מערב לירושלים. אוכלוסיית האזור גורשה או ברחה, בעיקר לכיוון בית-לחם או הרי חברון. מספר גדול של פליטים נשארו חונים בעמקים ומערות סביב הכפרים, וגורשו בפשיטות בחודשים הבאים.

ב1950 הוקם [מושב] מטע בקצה הדרומי של אתר-הכפר, ו[קיבוץ] בר גיורא הוקם באותה שנה מצפון-מזרח לאתר, שניהם על אדמות-הכפר. עיי-חורבות, לוחות-בטון ומוטות ברזל פזורים באתר, כמו גם שרידי טרסות וקירות אבן. מבנה אבן בעל כיפה, בו שכן בית-הספר עדיין עומד על תלו. על הטרסות שבמורדות שצופים לעבר אתר-הכפר גדלים עצי ברוש, שקדיות ושיחי-צבר.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 266-267

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 510 תושבים ב-1948 (Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 52).
על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך פארק עצמאות ארה"ב (נגה קדמן, בצד הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').
 

זוכרות ברשת