אבּו שוּשָה (חיפא)
נפה:  חיפא
אוכלוסיה 1948:  840
תאריך כיבוש:  10/04/1948
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
אתרים נוספים שהוקמו על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
אתרים נוספים שהוקמו על אדמות המקום אחרי 1948:  פארק רמת מנשה

הכפר נבנה בשני צידיו של ואדי רחב, בקצה הדרומי של מרג' אבּן-עאמִר [עמק יזרעאל], 26 ק"מ מדרום-מזרח לחיפה. ממזרח לכפר שכן האתר הארכיאולוגי תל אבו-שושה, שמקורו כנראה בתקופת הברונזה המוקדמת, ושקיימת סברה שעליו נבנתה העיירה רומית גַבַּה היפֶּאוֹן. ב-1931 התגוררו בכפר 831 תושבים ב-155 בתים עשויים בטון או אבן. ב-1944-45 ירד מספר התושבים ל-720, כולם מוסלמים, ואדמות הכפר השתרעו אז על 8,690 דונם. בכפר היה מסגד ובית-ספר יסודי ועמדו לרשותו שפע מקורות-מים, כולל שני ואדיות ומעיין שסיפקו מים לצריכה ביתית. כלכלת הכפר התמקדה בגידול בעלי-חיים וחקלאות בעל ושלחין, עם דגנים כיבול העיקרי. התושבים גידלו גם ירקות, טבק, זיתים ופירות שונים. טחנת קמח ששמה כשם הכפר נמצאה בקצה הצפון-מזרחי של הכפר.

'ספר תולדות ההגנה' מוסר שבעקבות רצח של שומר יהודי על אדמות אבו-שושה הוחלט על פעולת תגמול. אחרי חצות ב-1 באפריל 1948 פשטו יחידות של הגדוד השני של חטיבת גבעתי על אבו-שושה והרסו בית אחד ואת באר הכפר. בחילופי-אש שפרצו עם מיליצייה פלסטינית מקומית, נפצע קשה חייל יהודי. בדיווח לא מוזכרים נפגעים ערבים. בהמשך, היה אבו שושה אחד מהכפרים הראשונים בגליל התחתון שנכבש במהלך קרב משמר העמק. הקרב החל ב-4 באפריל, כשצבא השחרור הערבי תקף את קיבוץ משמר העמק, כפי הנראה בתגובה להשתתפות הקיבוץ בהתקפה על אל-עֻ'בַּיָה אל-תַחְתָא. בתגובה פתחה ההגנה במתקפת נגד נמרצת, תוך כיבוש הכפרים הסמוכים והריסתם. ה'ניו יורק טיימס' דיווח שבליל ה-8-9 באפריל יחידות של הגדוד הראשון של הפלמ"ח, חטיבת כרמלי וחטיבת אלכסנדרוני פרצו את המצור שהיו נתונות בו במשמר העמק וכבשו את הכפרים אבו שושה, אל-נע'נע'יה ואבּוּ זֻריק. בכיר בקק"ל כתב שתושבי הכפרים ברחו. ההיסטוריון הישראלי בני מוריס מציין שתושבים שלא ברחו – גורשו, ושכל כפר נהרס באופן שיטתי בלילה בו נכבש. ה'ניו יורק טיימס' דיווח שההגנה פוצצה בתים רבים בכפר כאקט של ענישה.

קיבוץ משמר העמק הוקם ב-1926 פחות מקילומטר מהכפר, אך לא על אדמותיו. הזכר היחיד לכפר הוא עיי-חורבות של בתים, עליהם צומחים שיחי-צבר. על אדמות-הגבעה שסביב האתר גדלים עצי-זית באזור מגודר שמשמש למרעה. על האדמות הסמוכות במרג' אבן עאמר [עמק יזרעאל] נטועים גידולים שונים, בעיקר כותנה.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 568-569

מידע ממקורות נוספים:

לדברי מוריס, ב-11 במארס 1948 נרצחו שני חברי קיבוץ הזורע בסיוע תושבים מאבו שושה בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, 1991, 84). מוריס כותב שהכפר נכבש ב-10 באפריל בידי יחידות ההגנה, שמצאוהו נטוש בחלקו הגדול (שם, 162) ושיחידות של ההגנה – רובן של הפלמ"ח – הרסו באופן שיטתי את הכפר והכפרים השכנים לו בסיועם של המתיישבים היהודים באזור (שם, 217). מוריס מביא ציטוט של יעקב חזן בישיבה של מפ"ם במאי 1948: "היתה התקפה מכל הצדדים. גרשנו את הערבים. ישנו כפר על ידינו, אבו שושה... היו ערבים [שם] אשר לא רצו במלחמה. היו [גם] מסיתים. החריבו את כל הבתים. הרי היה צריך לפחות להשאיר את הבתים של אלה אשר שמרו לנו אמונים... אבל הלכנו כמו מכבש..." (שם, 443).
לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 835 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 46)).
על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך פארק רמת מנשה של קק"ל (נגה קדמן, בצד הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').
 

זוכרות ברשת