אלשוּנָה
נפה:  סַ'פַד (צפת)
אוכלוסיה 1948:  200
תאריך כיבוש:  01/05/1948
מבצע צבא:  יפתח
יחידה כובשת:  הגדוד הראשון בפלמ"ח
ישובים יהודיים על אדמות המקום לפני 1948:  אין
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948:  אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 1948:  אין
אתרים נוספים שהוקמו על אדמות המקום אחרי 1948:  שמורת נחל עמוד

הכפר שכן על גבעה שהשקיפה אל ערוצו העמוק של נחל עמוד, מצפון-מזרח לכנרת, ששה ק"מ מדרום לצפת. בתי הכפר נבנו מבוץ ואבן ויצרו מעין מעגל. חלק מבתיו נבנו מעל הנחל. הכפר התפשט לכיוון מערב, מפאת הצוקים התלולים שהקיפו אותו מכיוונים אחרים. בדואים משבטי ערבּ אל-סַיּאד ואל-קדיראת הקימו את אוהליהם סמוך לקצה המזרחי של הכפר. ב-1931 חיו בכפר 337 תושבים ב-65 בתים. באמצע שנות ה-1940 ירד מספר התושבים ל-170, שהיו ברובם מוסלמים. אדמות הכפר השתרעו אז על 3,660 דונם. בכפר היו מספר חנויות, מסגד ובית ספר. תושבי הכפר חפרו בארות למרגלות הגבעות שממערב ואגרו בהן את מי הגשמים לצורך שתיה. בקרבת הכפר שכנה ח'רבּת אל-שוּנה ובה הריסות של כפר מוקדם יותר, שבתיו נבנו מבזלת.

התאריך המדויק של כיבוש אל-שונה אינו ידוע, אך ממיקומו ניתן לשער שהוא נכבש במהלך מבצע יפתח, שנועד לכבוש את הגליל העליון המזרחי באפריל-מאי 1948. המבצע הובל בידי הגדוד הראשון של הפלמ"ח ובראשו עמד מפקד הפלמ"ח יגאל אלון. ייתכן שהפלישה לכפר התרחשה בסוף אפריל או בתחילת מאי 1948, בשילוב עם כיבוש כפרים שכנים, כהכנה למתקפה על צפת.

על אדמות הכפר לא נבנו ישובים ישראלים. הגבעה עליה שכן הכפר מגודרת ומצויים בה קירות אבן מתפוררים מהבתים ההרוסים. שני בתי אבן נטושים נותרו עומדים בנחל עמוד כמעט בשלמותם, עם דלתות וחלונות מקושתים. האדמות שמסביב הפכו לשמורת טבע הקרויה שמורת נחל עמוד, אשר משמשת ישראלים למרעה עדרים וכאזור נופש.

מקור:

Walid Khalidi, All that Remains, 1990, 498-499

מידע ממקורות נוספים:

לפי הערכתו של סלמאן אבו סִתָּה, חוקר בנושאי הפליטים הפלסטינים, חיו בכפר 197 תושבים ב-1948 Salman Abu Sitta, The Palestinian Nakba 1948, 2000, 60)).
לפי אנדי יחזקאל נכבש הכפר באוקטובר 1948 (http://nakba-online.tripod.com/InformationFrame.htm).
על-פי נגה קדמן, אתר הכפר מצוי כיום בתוך שמורת נחל עמוד (נגה קדמן, בצד הדרך ובשולי התודעה, 2008, נספח א').
 

זוכרות ברשת